ממשלת בריטניה ביצעה שינויים במשטר הסנקציות הגלובלי על זכויות אדם, וכעת תוכל להטיל סנקציות על קשת רחבה בהרבה של עבירות. אם בעבר פעלה לונדון בעיקר נגד הפרות זכויות אדם קיצוניות, המנגנון המעודכן מאפשר לה להעניש גורמים ומשטרים גם על הפרות "קלות" יותר של החוק הבינלאומי, לרבות פגיעה בזכות לחירות ולביטחון אישי.
הסנקציות החדשות - בעיקר נגד גורמים איראניים ורוסיים
המדיניות אשר הוגשה לפרלמנט מוקדם יותר השבוע נכנסת לתוקף כעת, אך הפרלמנט צריך לאשר אותה תוך 28 יום. כלומר, אם המדיניות לא תאושר עד ה-8 בנובמבר, בריטניה תחזור למשטר הסנקציות הגלובלי שהיה עד עכשיו. התקנות החדשות מאפשרות להטיל סנקציות גם על אנשים וגופים המעורבים בבנייה, בהרחבה או במימון של ישובים יהודים ביהודה ושומרון.
משטר הסנקציות החדש משמש בינתיים בעיקר נגד גורמים איראניים ורוסיים. הסנקציות האישיות שהוטלו על ישראלים עד עכשיו הן גם על בסיס המשטר הקודם, כך שההרחבה עלולה לשמש נגד ישראלים נוספים.
ככל הנראה העיתוי אינו מקרי, הסנקציות עשויות להיכנס לתוקף ימים ספורים לפני סגירת ההגשה למכרז הבנייה באזור E1, ב־19 באוקטובר. בחודש שעבר הזהירו בריטניה ומדינות נוספות קבלנים מפני השתתפות במכרזים באזור, והבהירו כי הם עלולים להתמודד עם השלכות משפטיות ותדמיתיות אם ייגשו אליהם.
יישום הסנקציות הכלכליות יקח חודשים רבים
אזור E1, רצועת הקרקע שבין ירושלים למעלה אדומים, נחשב לנקודת מחלוקת מרכזית בזירה הבינלאומית. מדינות במערב מתנגדות לבנייה בו בטענה שהיא עלולה לפגוע ברצף הטריטוריאלי הנדרש להקמת מדינה פלסטינית עתידית. לצד הרחבת הסנקציות, בריטניה הודיעה גם על כוונה לקדם איסור סחר עם ההתנחלויות, צעד שאליו הצטרפו קנדה וצרפת. עם זאת, יישום איסור הסחר צפוי לדרוש הליך חקיקה ממושך של שישה עד תשעה חודשים.
כידוע, בעקבות הסנקציות שר החוץ גדעון סער הודיע על סגירת הקונסוליה הבריטית בירושלים, ובשבוע שעבר נסגרה הקונסוליה במתכונתה הקודמת, אף שנותרה במקום נציגות דיפלומטית מצומצמת. שר החוץ הבריטי אד מיליבנד הודיע כי הנציגות תמשיך לפעול תחת השם "המשלחת הבריטית, ירושלים", ותוסיף לספק שירותים ולעבוד מול הפלסטינים.