בישוב עטרת רצו לקרוא רחוב על שמו של ראש הממשלה השני, משה שרת. הישוב פנה למועצת בנימין והמועצה הגישה בקשה למשרד הפנים וכל מה שכרוך בכך. בדרך כלל אין בעיה ומשרד הפנים מאשר מיד, אך רחוב על שם בן אדם מצריך את אישור המשפחה. לפני כשבוע וחצי פנתה המועצה לבנו של ראש הממשלה לשעבר, יעקב שרת שגם מכהן כמנכ"ל העמותה למורשת משה שרת.
במייל שנשלח למועצה מטעם המשפחה מביע בנו של משה שרת, יעקב שרת, התנגדות מוחלטת לכך שרחוב יקרא על שמו של ראש הממשלה השני ביהודה ושומרון: "משפחת שרת פה אחד נגד קריאת רחוב בשטחים הכבושים ע"ש משה שרת".
בשיחה עם 'חדשות כיפה' אמר שרת, כי הם סירבו בשל העובדה שאינם מכירים בזכותה של מדינת ישראל להתיישב בשטחים שהיא כבשה, "משה שרת היה מדינאי ששלל התכתשויות כאלה, לא מתאים לנו, ואם שואלים אותנו אנחנו אומרים לא".
לשאלה האם העובדה שמשפחתו של ראש הממשלה לשעבר והוא עצמו ישבו קילומטרים ספורים מהישוב עטרת, בכפר עין סיניא, בתחילת המאה העשרים, ובשל כך רוצה הישוב לציינו ברחוב בישוב, אמר בנו של שרת כי אם כך שימצאו רחוב בעין סיניא ויקראו שם רחוב על שמו.
"המשפחה שלנו לא מסכימה לדבר הזה, אנחנו מתנגדים לכל המדיניות של התיישבות בשטחים הכבושים, משה שרת היה מדינאי מתון, יונה, שהתנגד למלחמות יזומות והתנגד להתפשטויות של ישראל מעבר לקו הירוק, ולכן לעניות דעתנו שבאיזה שהוא מקום בשטחים ייקרא מוסד או רחוב על שמו, יש הרבה מנהיגים אחרים שאוהבים את השטחים , שיקראו על שמם".