לקראת שמחת תורה, ובמלאת שלוש שנים לפרוץ המלחמה, פורסמה איגרת הקוראת לקהילות לגלות רגישות כלפי משרתי כוחות הביטחון ושירותי ההצלה, הלוחמים, הפצועים בגוף ובנפש ובני משפחותיהם. המסמך נכתב על ידי הרב שרגא נתן דהן, המלווה הלכתית את פצועי מערכות הביטחון, יחד עם אנשי טיפול, רופאים, מטפלים ופצועים בגוף ובנפש. באיגרת נכתב כי "שמחת תורה איננו רק יום של חג וצהלה", וכי "הראש והנפש נושאים עדיין את קולות הקרב, מראות התופת, כאב האובדן וצלקות הפציעות".
הנחיות לקהילות לקראת שמחת תורה
האיגרת מפרטת חמישה דגשים מרכזיים עבור ציבור המתפללים והגבאים לקראת ההקפות:
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
מרחב נשימה והימנעות ממגע מפתיע: אין למשוך אדם לריקוד בכוח, שכן מעגל ריקודים סוער עלול לעורר תחושת מחנק וסערת נפש. מגע מפתיע מאחור, כמו טפיחה חזקה על השכם או תפיסת יד פתאומית, עלול להיתפס במערכת העצבים כאיום ולעורר תגובת בהלה או פלאשבק קרבי. יש להקפיד שמעברי בית הכנסת ופתחי היציאה יישארו פנויים כדי לאפשר יציאה להתאווררות ללא תחושת "מלכוד".
כיבודים בספר התורה: למרות הרצון המבורך לכבד לוחמים ופצועים, נשיאת ספר תורה בקהל צפוף או עמידה במוקד תשומת הלב עלולות להכביד, לגרום לרעד או לעורר חרדה אצל המתמודדים.
הכנסת כלבי שירות לבית הכנסת: כלב שירות רפואי הוא אמצעי מציל חיים המווסת התקפי חרדה ושומר על יציבות המתמודד. על הקהילות לכבד צורך זה ולהסדיר מראש מקום נוח ומאוורר, רצוי סמוך לפתחים, כדי למנוע צפיפות או רתיעה של מתפללים אחרים. חל איסור מוחלט על הציבור ועל ילדים לגשת לכלב, ללטף או להאכיל אותו, שכן כל הסחת דעת פוגעת בתפקודו המקצועי.
רגישות בשירים ובתפילות: שירים בעלי אופי צבאי רועם או שירי שכול עלולים להציף כאב חד. בנוסף, בתפילת 'יזכור' יש להציע סיוע למתמודדים שמתקשים רגשית להישאר באולם, ולחבק את משפחות השכול ומשפחות הפצועים המתמודדות עם קושי יום-יומי.
לשמור על איזון: אין להתעלם ממה שאירע, אך גם אין "לחקור" ולחדור למרחב הפרטי. חיוך אמיתי ולחיצת יד חמה בעת אמירת "חג שמח" שווים לרוב יותר מכל מחווה קולנית.
בסיום קוראים מחברי האיגרת לשמור על איזון ביחס למתמודדים: "לא להתעלם - אך לא לחנוק". באיגרת נכתב כי "חיוך אמיתי, לחיצת יד חמה בעת אמירת 'חג שמח', ומבט המביע הכרת תודה והערכה שקטה - שווים לעיתים יותר מכל נאום או מחווה קולנית". המסר המסכם הוא כי "שמחת התורה של כולנו תהיה שלמה רק כאשר כולם יידעו שבית הכנסת שלהם הוא מקום בטוח, מוגן, אוהב ומכבד".