ביירון כבר פה: מה מברכים על סופת גשמים?

הסופה "ביירון" הגיעה לישראל. על פי התחזיות צפויים גשמים עזים, רעמים ברקים ואף ברד. חז"ל תיקנו לנו לברך ברכות שונות כהודיה לקב"ה על חסדי הגשמים (שכן אפילו בתקופה המודרנית גשמים נדרשים לצרכים אנושיים רבים) וכן ברכות שבח שונות להראות את התפעלותינו מתופעות טבע עצומות אלו הגורמות לאדם לחוש את קטנותו מול עוצמת הבורא. מהן הברכות השייכות לנושא?

ברכות הודאה על הגשמים

1. תיקנו חז"ל להודות לקב"ה כאשר מגיעים גשמים רבים ברמה ש"חתן יוצא לקראת כלה", כלומר שיורדת כמות כ"כ גדולה של גשם שכשמגיעה טיפה חדשה לקרקע טיפות מהשלולית שנוצרה מהמים שכבר ירדו "עולה" לקראת הטיפה החדשה (מחמת כוח המשיכה בין מולקולות).

2. נוסח ברכה זו "מודים אנחנו לך ה' אלוקינו על כל טיפה וטיפה שהורדת לנו" וממשיך בקטע מנשמת כל חיים "ואילו פינו מלא שירה כים" עד "הן הם יודו ויברכו את שמך מלכנו תמיד" וחותם "ברוך אתה ה' א-ל רוב ההודאות".

3. ברכה זו שצוינה לעיל מברך מי שאין לו קרקע חקלאית, כלומר שאינו נהנה ישירות מהגשם אלא רק משבח את הקב"ה באופן כללי. לעומת זאת מי שיש לו קרקע חקלאית צריך לברך "שהחיינו" או "הטוב והמטיב", כמפורט להלן.

4. יש לנו כלל ידוע בדיני ברכת ההודאה, שעל טובה שקרתה לאדם לבדו הוא מברך "שהחיינו", בעוד על טובה המשותפת לו ולאחרים הם מברכים "הטוב והמטיב". למשל- כאשר נולד ילד זו שמחה משותפת לשני הוריו ולכן מברכים שניהם "הטוב והמטיב", או כאשר אדם קנה בית בשותפות אז השותפים מברכים "הטוב והמטיב". לעומת זאת כאשר חלילה האבא נפטר ולא נמצא בעת לידת הילד האמא מברכת על הלידה "שהחיינו", וכן אדם שקנה חפץ חשוב או דירה לבדו מברך "שהחיינו".

5. לגבי ההקבלה של הכלל לברכת הודאת הגשמים לבעלי קרקע חקלאית נחלקו רבותינו הראשונים. רש"י והרא"ש סוברים שמכיוון שהגשם הוא תופעה כללית הרי שגם אם יש לפלוני שדה פרטית בכל זאת שמחתו על הגשם משותפת לו ולשאר בעלי השדות ולכן בכל מקרה יברך בעל שדה "הטוב והמטיב". לעומתם סוברים הרי"ף והרמב"ם שבעל שדה פרטית יברך "שהחיינו" בעוד בעל שדה בשותפות יברך "הטוב והמטיב". להלכה בעל שדה פרטית מברך "שהחיינו".

6. אולם, הבית יוסף (או"ח סי' רכ"א) הביא בשם חכם שנקרא "הכלבו", שכל שלושת הברכות הנ"ל נאמרות רק במקרה שקדמה עצירת גשמים והיו בצער מכך ואז מברכים אחר כך כשהגיעו הגשמים. אבל אם לא היתה בצורת מקדימה לא מברכים אף אחת משלוש הברכות.

לכן, אף על פי שהתחזיות בתחילת השנה היו לשנת בצורת, מכיוון שהסופה איננה הגשם הראשון השנה והיו גשמים לפני כן השנה, אין לברך אף אחת מהברכות על עצם הגשם.

7. מי שבכל זאת רוצה כן להודות יכול לקרוא "נשמת כל חי" בלי חתימה אם אינו בעל שדה, לברך "שהחיינו" על פרי או בגד חדש עם הוא בעל קרקע חקלאית פרטית (ולפטור את הודאת הגשם) או לברך "הטוב והמטיב" על שתיית שני מיני יין עם חבר ולפטור את השמחה על הגשם אם הוא בעל קרקע חקלאית בשותפות.

ברכות על הרוחות הברקים והרעמים

אמנם על הגשמים עצמם אין לברך, אבל הסופה כוללת עוד אלמנטים שעליהם ודאי מברכים:

1. תיקנו חז"ל לברך על ברקים, רעמים, או רוחות חזקות במיוחד ברכת "עושה מעשה בראשית" וניתן להחליף את הברכה ב"שכוחו וגבורתו מלא עולם".

2. ברקים ורעמים באים תמיד ברצף ולכן כדי שהאדם לא יברך פעמיים ברצף אותה ברכה, מה שיכל להוביל ל"ברכה שאינה צריכה", שהרי יכל להמתין אחרי ראיית הברק עד שמיעת הרעם ולברך פעם אחת על שניהם, נהגו לברך על הברק "עושה מעשה בראשית" ועל הרעם "שכוחו וגבורתו מלא עולם".

3. לאחר שבירך על הברק והרעם לא יברך שנית אלא אם התפזרו העננים ובהמשך היום חזרה הסערה או אם עבר עליו לילה גם אם אמש בירך והעננים לא התפזרו במהלך הלילה.

4. על רוחות חזקות מברך בנפרד "עושה מעשית בראשית".

5. לגבי הגדרת "ברק" לא ברור מהמקורות אם הכוונה לקו הבולט או גם להבזק האור שסביבו. נראה לי שהכוונה לקו עצמו בלבד, וקצת ראייה יש לי משו"ע (או"ח, רכ"ז ג') שכתב "שמע קול רעם או ראה ברק" ולא כתב "ראה אור ברק". לכן נראה שאם ראה רק את ההבזק אור ולא את הקו הבולט יפטור את הברק בברכת הרעם ולא יברך עליו בנפרד.

ברכת "דיין האמת"

1) אף על פי שגשם במהותו טוב לעולם, חלילה יכול גם לגרום לתופעות לא רצויות. חז"ל לימדונו שאדם שהגשם הציף את שדהו צריך לברך "דיין האמת" אפילו אם לטווח הרחוק זה טוב לו ששדהו הושקתה.

2) לכן, אם חס וחלילה קרתה הצפה שגרמה נזק לרכוש, יש לברך "דיין האמת" בנוסף לברכות הנ"ל.

הרב אלדד יונה, ראש בית מדרש תורני ישראלי ומועמד לרבנות הוד השרון