כל תלמיד כיתה י"א מכיר את הנוהל: הצו הראשון ממתין בדואר והליך הגיוס מתחיל. בשנים האחרונות ישנם בתי ספר שמקיימים יום מרוכז בו כלל השכבה מגיעה יחד לבצע את הצו הראשון, היוזמה נקראת "צו בצוותא", או "צו אחוד", ומקצרת לוחות זמנים ומקלה על התלמידים ועל בית הספר. ליוזמה הצטרפו גם ישיבות תיכוניות, ולאחרונה הצטרפה אולפנה ראשונה למהלך: אולפנית אמית ישורון בפתח תקווה.
-
עוד באותו נושאעם מקבילה נשית לרב צבאי: הלוחמות הדתיות שהתגייסו למערך האיסוף הקרבי
03/12/24 13:26
בשיחה עם "חדשות כיפה" מספרת מבשרת יעקבס, מנהלת האולפנית, על ההחלטה לשלוח את הבנות לצו אחוד. "יש לנו קבוצה לא קטנה של בנות שמתגייסות לצה"ל ואנחנו מלוות אותן מהרגע הראשון בכל הצמתים החשובים של קבלת ההחלטות בהקשר הזה. הכרתי את הצו האחוד מבית הספר הקודם שלי וחשבתי שזה נכון לנצל את הפורמט הזה. יש הרבה יתרונות: זה חוסך זמן, מפחית לחץ, והתלמידות עוברות את זה עם המחנכות שלהן ועם החברות", אומרת יעקבס.
"80% מהבנות הולכות לצו ראשון, אבל עדיין הרוב בוחרות בשירות לאומי"
וכל התלמידות חייבות להגיע?
"ממש לא. 80% מהבנות הולכות לצו ראשון, אבל עדיין הרוב בוחרות בשירות לאומי ולא בצבא. היה לי פעם דיון עם ראש אולפנה שניהל מאבק בגיוס אבל בסופו של דבר התגייסו אצלו אותה כמות כמו אצלנו, לא בטוח ששווה לעצום את העיניים ולהגיד 'אני אתן לבנות להתמודד עם זה לבד'. אנחנו מעודדים את הבנות לעשות את הבחירה שלהן. אני גאה בהן בכל מקום שהן נמצאות, מעודדת אותן ושמחה בכל דבר שהן עושות".
חיילות דתיות, צילום: דובר צה"ל
אמנם הצו האחוד כבר נכנס בתיכונים דתיים לבנות, אבל ההחלטה של האולפנית להפוך לראשונה שמצטרפת למהלך ממצבת את הליך הגיוס או לכל הפחות את הליך המיון לצבא, במקום מיינסטרימי יותר. "אנחנו מוסד שכל עם ישראל עובר בו ברוך השם", אומרת יעקבס בחיוך.
ואיך כל עם ישראל מגיב להחלטה הזו שלכן?
"אתמול הייתה לנו פגישה עם ועד הורי כיתה י"א והם בירכו על זה".
רעות זילביגר, מנהלת התיכון: "אותו מספר של בנות הולך איתנו או בלעדינו. העדפנו שזה יהיה יחד איתנו"
בנקודה הזו של השיחה נכנסת למשרדה של המנהלת רעות זילביגר, מנהלת התיכון, שנותנת את הטייק שלה. "הייתה פה את השאלה של התקדים וההשלכות של זה. בשורה התחתונה מבחינתנו אנחנו יודעות שלצו ראשון הולכות 80% מהשכבה, ואותו מספר של בנות הולך איתנו או בלעדינו. העדפנו שזה יהיה יחד איתנו, ויש פה גם את העניין הטכני. זה מאוד מקל על כולם".
וזה קשור למלחמה?
"ההכנה הטכנית לצו האחוד התחילה עוד לפני המלחמה ובלי קשר אליה", אומרת זילביגר. יעקבס מוסיפה: "בעקבות המלחמה יכולה להיות תזוזה ביחס בין גיוס לשירות, וגם בתוך השירות הלאומי ללכת לתקנים ביטחוניסטים יותר. אם פעם הדבר הכי מבוקש היה בית ספר שדה ואחר כך בית ילד, היום בראש הרשימה נמצא משרד ראש הממשלה. התלמידות שלי זה העיקרון שלי, אסור לעצום עיניים ואנחנו עוזרות לבנות להיות מובילות. זה מתוך אמון בכוח של הבנות, ביכולת שלהן לתת, להתמודד עם העולם שהן יפגשו".
בת שירות בבית ספר, ארכיון צילום: ארגון זהות
ואם הן ירצו ללכת לקרבי?
"הרצון של התלמידות לשרת במקומות משמעותיים מוערך מאוד, וכמובן שאנחנו נעשה מאמץ לכוון אותן למקומות בהן תהיה תמיכה מרבית בקיום אורח החיים שלהן. יש את התכנית של מדרשת לינדבאום ודברים דומים".
בעמותת אלומה מברכים: "כאשר בית הספר מלווה את התלמידה הדבר משפיע באופן דרמטי על הצלחתה"
עומר חרמוני מנהלת התוכנית משרתות באמונה של עמותת אלומה מברכת על המהלך ומסבירה את החשיבות בהחלטה של אולפנית ישורון להיות הראשונה שעושה מהלך שכזה. "בחודשים האחרונים אנו רואים שאולפנות מבינות את הצורך במתן מענה מקצועי והכנה מתאימה לתלמידות המעוניינות בשירות צבאי. חשוב לציין שאין מדובר בשינוי מדיניות רשמי של החמ"ד, אלא ביוזמות של מנהלי ומנהלות בתי ספר שמזהים צורך אמיתי בשטח ופונים אלינו באופן עצמאי", היא אומרת.
"מניסיוננו", היא מוסיפה, "כאשר בית הספר מלווה את התלמידה ונותן לה את הכלים המתאימים להכנה למיונים ולשירות, הדבר משפיע באופן דרמטי על הצלחתה - הן בשלב המיונים והן בהמשך השירות עצמו. אנו רואים שיפור של 20-30 אחוזים בנתוני המיון של בנות שעוברות הכנה מסודרת". עוד מוקדם להגיד האם המהלך של ישורון יתפשט באולפנות רבות במגזר, אך השפעות התקופה ומספרים גדלים של בנות דתיות שמתגייסות לצה"ל נותנים את אותותיהן גם במוסדות הלימוד במיינסטרים של הציונות הדתית.