המילואמניק ששירת במחנה שורה לא מסוגל לשכוח את החללים בהם טיפל: "מדובר במאות"

"'צוות חליטה' הוא הצוות שממונה להחליט רשמית על זיהוי של חלל. הצוות מורכב מאנשים שנותנים את דעתם בפן ההלכתי, בפן הרפואי וגם מהבחינה החברתית. לפי החוק בזמן חירום רק הרב הצבאי הראשי או אחד מהסגנים שלו יכולים לזהות את החלל, אך לצערנו בזמן המלחמה לא תמיד היה להם את הפנאי לעסוק בכל תיק, מה שגרם להם להקים צוותים שהם סומכים עליהם שיעברו על התיקים כך שהם רק נותנים את החתימה הסופית. מה שכן, צריך להבין שבגלל שהרשתות החברתיות נושפות בעורף של המודיעים, לרוב הולכים להודיע למשפחה עוד בטרם ההחלטה הרשמית, כיוון שאין את הזמן להמתין עד סוף העבודה".

שגיא גורודיסקי הוא מהנדס תוכנה שלמד בעבר בישיבת מרכז הרב. לתפקידו באחד מצוותי החליטה הפועלים במחנה שורה הוא הגיע בתחילת המלחמה לאחר שבשירות שלו הוא היה בענפים שונים בתוך הרבנות הצבאית. היכולת שלו בתחום המחשבים גרמה לגיוס שלו לתפקיד הטכני שבתוך הצוות. "לא תמיד הצלחתי לנתק את הרגש בזמן העבודה כמו שעשו לצידי אנשי מקצוע שיותר מיומנים בכך, וזה נורא קשה. הייתי חושב הרבה על מה שהמשפחה עוברת באותו זמן. לפעמים היינו מקבלים הודעה שרומזת לנו לפעול בדחיפות כי המשפחה מחכה, ורק המחשבה על כך הייתה מטריפה אותי".

אין שום סיבה שנתראה בפעם אחרת

"אחד האתגרים שתפס אותי חזק הוא העולם של השפה. מעבר לשיח המקצועי של העבודה על הגופה שהוא יכול להיות לא נעים בכלל, יש לפעמים ביטויים לא נעימים כמו כשעושים הפקת לקחים לפעם הבאה - למרות שאף אחד לא מעוניין שתהיה כזו, או כשאתה אומר לחבריך למילואים 'להתראות' - כשאתה מעוניין לא לראות אותם שוב בכלל כי אין סיבה שנתראה בפעם אחרת מלבד ביצוע התפקיד הנורא".

האיש שמאחורי המיזם | שגיא גורודיסקי צילום: באדיבות המצולם

למה שאשאיר את זה רק לעצמי

לאחר תשעה חודשים לא קלים, כאשר לא תמיד העבודה הייתה באותה עצימות - אבל בכולם שגיא היה בכוננות קפיצה למקרה שיש בו צורך, הוא הודיע לממונים עליו שהוא מעוניין לסיים את התפקיד. "התייעצתי על זה עם הרבה אנשים, דיברתי עם ראש הענף ועם רבנים מהישיבה. אבל בסוף הגעתי להבנה שאם יש מי שיעשה במקומי את העבודה הזו, אני יכול לומר שעשיתי די", הוא מספר.

אז איך בעצם נולד הפרויקט?

"יום אחד כשהגעתי לחפיפה עם המחליף שלי, ביקשתי אישור לרשום לעצמי את השמות שעליהם עבדנו בצוות החליטה. קצת זמן אחרי השחרור הרגשתי צורך, כחלק מתהליך העיבוד שלי לעצמי, התחלתי לחפש את השמות האלה באינטרנט כדי להבין קצת מי הם האנשים. מדובר במאות אנשים, ומצאתי על רובם הרבה מידע ברחבי הרשת. בהמשך שאלתי את עצמי למה שאני אשאיר את זה רק לעצמי? אני רוצה להפיץ את זה הלאה".

קיבלת כבר תגובות לפרויקט?

"הפרויקט הזה הוא מבחינתי זכות. אמנם מגלגלים זכות על ידי זכאי, אבל אני לא רואה את עצמי כמוקד האירוע. הייתי מעדיף להיות בעילום שם. לבינתיים הפרויקט שעלה גורר הרבה תגובות חמות, גם אליי וגם לאשתי אנשים כותבים שהפרויקט מאוד ריגש אותם, עד כדי דמעות. אבל ראיתי פעם מישהו שכתב על חלל 'הוא לא החלל שלכם, הוא של כולנו', והמשפחה לקחה את זה מאוד קשה, כי בסוף זה כן החלל שלהם. זה מצריך הרבה רגישות כל הפרויקט הזה ואני מקווה שהוא יתגלגל נכון".

את כל הקישורים להצטרפות לפרויקט ההנצחה הדיגיטלי בו מקבלים בכל יום מספר משפטי השראה על אחד מהחללים שזיהה שגיא, תוכלו למצוא כאן: https://sites.google.com/view/the-fallens-light