יום שלישי הקרוב עשוי להיות הרבה יותר מעוד יום בחירות. בגוש השינוי הולכת ומתגבשת ההבנה שמדובר בחלון הזדמנויות פוליטי שקשה יהיה לשחזר. ברקע כבר מרחף תרחיש של סיבוב בחירות נוסף, כשהסקרים אינם מעניקים לאף אחד מהגושים את 61 המנדטים הדרושים להרכבת ממשלה, ובמקביל נמשך המאבק הפנימי והסמוי על השאלה מי יעמוד בראש הגוש.
אבל דווקא כאן טמונה הבעיה: האנרגיה הציבורית שמגיעה לבחירות האלה אינה מובנת מאליה. שנות המלחמה, הכעס שהצטבר, המאבקים הפוליטיים והתחושה שהגיע הזמן להכריע מתנקזים כולם ליום אחד. לכך מצטרפים פעילים שנערכים למבצעי שטח נרחבים, צפי לאחוזי הצבעה גבוהים ומצביעים שעולים על מטוס במיוחד כדי להגיע לקלפי בישראל. קשה להניח שאותם אנשים יטוסו לארץ במיוחד להצביע פעמיים בשנה, למוטיבציה הפוליטית יש גבול.
המבחן האמיתי של גוש השינוי יתחיל דווקא כשהקלפיות ייסגרו
מכאן נובע תרחיש הבלהות של גוש השינוי: גם אם יצליח להשיג רוב ואף להרכיב ממשלה, הוא עלול לגלות שההישג האלקטורלי היה החלק הקל. קואליציה שתורכב מאנשי ימין לצד אנשי שמאל תידרש לתפקד תחת מחלוקות אידיאולוגיות עמוקות, ובמקביל להתמודד עם אופוזיציה נחושה שתנסה לערער את יציבותה מהרגע הראשון. מה שמחבר בין השותפים לקואליציה זה הרצון להחליף שלטון, מה שיידרש מהם אחר כך הוא להסכים כיצד לנהל אותו.
בגוש מבינים מכך ששני שעונים יתחילו לתקתק במקביל. הראשון הוא שעון השרידות: שמירה על הרכב הקואליציה ומניעת התפרקותה. אם הממשלה תיפול בתוך שנה, יהיה קשה הרבה יותר להסביר לציבור מדוע דרושה הזדמנות נוספת. אחרי שנים של מאבק בשלטון הקיים, כישלון מהיר עלול להחזיר את הליכוד ושותפיו לשלטון, הפעם עם טענה פשוטה מבחינתם: ניסיתם, נכשלתם, עכשיו תורנו.
השעון השני הוא שעון התוצאות. בגוש השינוי יצטרכו להוכיח במהירות שהחלפת השלטון אינה רק אירוע פרסונלי. ועדת חקירה, חקיקה מהירה ושורת צעדים כלכליים שיורגשו בכיסם של האזרחים יצטרכו לעבור מהבטחות למציאות. ככל שהציבור ימתין זמן רב יותר לתוצאות, כך יישחקו האמון וההתלהבות שאפשרו את המהפך מלכתחילה. ממשלה חדשה אינה מקבלת בהכרח תקופת חסד ארוכה, במיוחד כשהציפיות ממנה נבנות על הבטחה לתיקון.
מי ירוויח מסבב בחירות נוסף
ויש גם מי שעשוי להרוויח דווקא מסיבוב שני: יאיר גולן ומפלגת הדמוקרטים. שיטת המימון הפוליטי מעניקה למפלגות משאבים בהתאם למספר יחידות המימון שלהן, המבוססות על מספר המנדטים, לצד רכיבים נוספים. אם הדמוקרטים אכן יכפילו את כוחם בבחירות כפי התחזיות, הם עשויים להגיע לסיבוב נוסף עם בסיס מימון גדול יותר ועם כוח פוליטי משופר. אלא שגם מבחינתם, ההמתנה לסיבוב נוסף אינה נטולת סיכונים: מה שנראה היום כמומנטום עשוי להיחלש ככל שהציבור יתעייף ממערכת בחירות נוספת.
זו הנקודה המרכזית שגוש השינוי יצטרך להפנים: המבחן הראשון יגיע ביום שלישי, אבל המבחן השני יתחיל ביום שלישי בלילה, בשעה עשר ודקה, עם סגירת הקלפיות. אם יצליחו להשיג רוב, יצטרכו להוכיח שהם מסוגלים להפוך אותו לממשלה יציבה ולתוצאות מוחשיות. אם ייכשלו, או אם יצליחו רק כדי להתפרק זמן קצר לאחר מכן, ייתכן שיגלו שהרגע הציבורי שעליו בנו את כל המהלך כבר חלף, וטיימינג להזדמנות שנייה הציבור כבר ייתן בשנים הקרובות.