התיישבתי לצפות בפרק הראשון של "הבריחה", סדרת הדרמה החדשה של קשת 12. הדבר הראשון שתפס אותי היה מה שקשת עצמם בחרו לומר בתחילת הפרק, וזה הלך בערך ככה: היי, יש לנו פה סדרת דרמה מעולה ששפכנו עליה מספיק כסף, שמנו בה רק שתי פרסומות (ארוכות, נכון, אבל רק שתיים) כדי שתתמכרו למתח, והכי חשוב - כדי שתבינו שהתכנית הזאת היא התותחים הכבדים שלנו.
ואכן, מרגישים את הכסף שהושקע. הסדרה מרגישה כמו בקשה מה-AI: היי צ'אט, תכניס לי לסדרה את כל מה שעובד אצל הקהל הישראלי!
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
זה מתחיל בתסריט מרגש שמשלב כמעט כל מרכיב שעובד: מותחן בריחה בסגנון פאודה, עם אווירה של "בשבילה גיבורים עפים", משחק ללא דופי, כת שהיא רפרנס ל"לב טהור", דמות ביטחונית קשוחה ואמיצה עם לב רך, ואבא שנאלץ להשאיר מאחור משפחה. אז מה חסר כאן? כלום. מדובר במותחן שפורט על כל הרגשות האפשריים: עצב, נחמה, אהבה, מתח, כעס ולחץ. לא משנה באיזו דקה תדליקו את הטלוויזיה - משהו שם יגע בכם.

הסיפור בפרק הראשון מציג את יואל (עידו טאקו) שבורח מכת "מלכות שמיים" ביערות קולומביה ומשאיר מאחור את אשתו פייגי ואת בנו. במקביל, בכיר ביטחוני לשעבר (יהודה לוי, אבל תקראו לו דורון קביליו 2) מנסה לעזור ליואל להציל את משפחתו מהכת.
הרקע - יער סבוך, נהרות, נחלים ומפלים, כבר עושה חצי מהעבודה: המרחק מישראל גורם לכל הסיפור להרגיש כמו הפקה בינלאומית. ודיברנו כבר על כת "לב טהור", וכאן קשת כמעט קופצת בין התכניות של עצמה: הכת בסדרה היא רפרנס ברור ל"לב טהור" מ"עובדה", גם בתסריט וגם בפרק של "עובדה" שבו האב מנסה להציל את בנו מהכת.
וכל זה מביא אותי לאבל. אבל קטן, כי בכל זאת מדובר בדרמה מעולה שאין לי ספק שתעבוד גם בהמשך. הבעיה היא עיתוי השידור. אנחנו עדיין בשבוע הזיכרון ל-7 באוקטובר. לפני פחות משבוע, ב"עובדה", אבינתן אור סיפר לאילנה דיין על ניסיון הבריחה שלו משבי חמאס, ועל העינויים וההצלפות שספג כששוביו גילו את התוכנית. חמש דקות לתוך המותחן החדש מצאתי את עצמי בדיוק שם: מול "עץ הכפרות", מול הצליפות. הקשר לא מכוון, אבל הוא בלתי נמנע.

הקהל הישראלי רק הרגע הרים את ראשו מהעדויות, מסרטוני הזוועות ברשתות החברתיות ומיום הזיכרון של ה-7 באוקטובר. שלוש שנים אחרי, סדרה שמציבה במרכזה בריחה משבי, ענישה פיזית והצלפות נוגעת בעצב חשוף. וזה לא אומר שהיא לא טובה. להפך: בגלל שהיא כל כך טובה, היא כל כך קשה לצפייה. אחזור לצפות בה כשיחלוף לפחות חודש מאז ששמעתי את אבינתן מספר על ניסיון הבריחה שלו מהשבי. יש זמן.