​"זאת תורת ההשתמטות". אין דרך אחרת להגדיר את "חוק יסוד לימוד תורה", העומד לעלות מחר לקריאה ראשונה. תחת כסות של הדר לימוד התורה, מבקש החוק לעגן את ההשתמטות לא כהסדר זמני או כסטטוס-קוו, אלא כערך יסוד במדינת ישראל.

​וחמור מכך - החוק יוצר הבחנה פסולה וזרה לרוח היהדות. הוא הופך את לימוד התורה לנחלה מגזרית בלבד, השמורה למי שנולד למשפחה חרדית, ומבקש לנעול את דלתות בית המדרש בפני כל מי שאינו נכון לחתום על כתב ויתור לשירות בצה"ל.

​הנימוקים לחוק מבהירים היטב את תכליתו. דברי ההסבר אינם מותירים מקום לספק: מדובר במהלך שנועד "לתת מענה" לביטולו של פרק ג'1 בחוק שירות ביטחון, דהיינו להבטיח שכל מי שלימודו השתמטותו יופטר משירות צבאי.

התיקונים המוצעים לסעיפי החוק יוצרים מאזני צדק מעוותים, ללא שום צדק, ומעניקים עליונות מוחלטת למי שאינו מתגייס על פני מי שמשרת את עם ישראל.

העיוות המוסרי: תורה שאין עימה מעשה

​איך אפשר לטעון ל"לימוד תורה" שאין עימו מעשה? כיצד ניתן לקדש לימוד שמבטל במוצהר מצוות יסוד אחרות בתורה? אנחנו, המחנכים את ילדינו לאור ערכי "תורה ועבודה", "תורה וצבא" ו"תורת חיים", עומדים נדהמים: איך ייתכן שבבוקר ילמדו ילדינו על תורת חיים, ובערב יצביעו בכנסת בעד חוק שמחדיר סם מוות המסכן את המשך החיים שלנו במדינה, וסודק עד היסוד את הלכידות החברתית בלעדיה אין? איך לא נשתוק כשהעוול הנורא הזה לובש כסות תמימה של לימוד תורה, למרות שברור כי מדובר בחוק ביזוי התורה וביזוי אוהביה.

סטירת לחי לציבור המשרת

ושמא תאמרו - גם אם יעבור החוק נפעל לבטלו בכנסת הבאה, אזיי דעו שהחוק הזה מזיק כבר עתה. הוא פוגע במאמצי הרתימה של צה"ל כי בחובו הבטחה לפטור גורף, ומי יתגייס כשהפטור ממתין מעבר לפינה. עצם העלאת החוק היא זלזול עמוק בעולם התורה הציוני-דתי - בלומדיו ובנופליו . עצם העלאת החוק שתכליתו השתמטות מגזרית מלאה היא סטירת לחי לכל הציבור המשרת.

לו יתואר שנער יהודי, רחוק מתורה, יקרא את סעיף 1 לחוק הוא יבקש את התורה? ודאי שלא. כי סעיף 2 ודברי ההסבר לא מותירים מקום לספק: תורת השתמטות בפנינו לא מעיין מים חיים. תורה שאין בה "לא תעמוד על דם רעך", תורה שלא כולם יוצאים למלחמת מצווה היא עיוות מוחלט. אפילו בחמור שנאך צוונו "עזוב תעזוב עימו".

ותמוהה היא החבירה ליוזמי החוק שאין פניהם לשלום.

​דיוני ועדת הכנסת השבוע חשפו כי יוזמי החוק אינם פועלים מתוך כוונות טהורות. הדיון התדרדר למקומות של ערלות לב ושפתיים, וקשה להשתחרר מהתחושה שנעשה שימוש ציני בתורתנו הקדושה, תוך זלזול עמוק בציבור המשרת, רק למען פטור מגזרי ובכלל זה פטור לחברי הכנסת הם ובניהם ובני בניהם. "מעוות לא יוכל לתקון" - הצעה שנולדה בחטא, לא תוכל להביא ברכה.

​אנחנו, הנשים שבני משפחתינו מגוייסים במלחמת 1000 הימים, מוחות ללא לאות כבר שנתיים, בכל מאודנו ומרצנו.

רבני הציונות הדתית, הגיעה העת לזעוק

עכשיו הגיע תורכם. רבותינו: הגיעה העת. אי אפשר להסתפק עוד במחאה של רבנים יחידים. אנו קוראות לכל רבני הציונות הדתית - מההר, מהעמק, מהעיר ומהכפר - להתאחד לזעקה אחת גדולה.

​הרעידו את הכנסת, פנו עוד היום לכל חבר כנסת חובש כיפה סרוגה, ובמיוחד לנציגי מפלגת הציונות הדתית. תבעו מהם להתנגד לחוק, לגנוז אותו לעולמי עולמים, והשמיעו קול צלול וערכי בשם התורה האמיתית, תורת חיים.זו שדורשת מאיתנו ללמוד על מנת לעשות, אחריות אישית, מסירות וערבות הדדית.

למדנו מחז"ל שקמצא ובר קמצא הובילו לחורבן כי חכמים לא מיחו בידם. אבל בידינו להביא גאולה. לו רק נמחה. כולנו.

הכותבת היא ממובילות פורום שותפות לשירות