החלטת בג"ץ לשלב נשים ביחידות שריון מתמרן נשענת על תפיסה לפיה השוויון עיוור לקשיים. התוצאה היא תהליך איסוף מידע לקוי ופסיקה המייצרת התנגדויות עומק. נוצרת התחושה כי בפנינו אידיאולוגיה שוויונית שהפכה לפונדמנטליסטית: היא אינה מסוגלת להתמודד עם המציאות המורכבת שקמה למולה, ולכן נאלצת להתעלם ממנה ולקוות שהבעיות ייעלמו. השאלה "האם נשים יכולות להילחם" קיבלה תשובה. השאלה "מה המחיר המוסרי והתפקודי של יחידות מעורבות, בלחץ קרבי קיצוני, ומי נושא בו" - לא נשאלה, גם בתחומים שבהם התשובה ידועה ממחקר קודם.
הצורך בקול של הנהגה קהילתית
לפני שצוללים לנתונים, יש להסביר מדוע נצרך בענין זה קול רבני. ראשית, בתחום הפגיעות המיניות, הנתונים נוטים לחמוק ממערכות האכיפה. נפגעות מגיעות לטיפול ברמת הקהילה הרבה לפני שהן מגיעות למשטרה. הקהילה נוכחת במקום שבו מוסדות המדינה אינם רואים. מניעת הפגיעה היא ערך יסודי אנושי, ולעיתים המערכת הדתית מאפשרת חשיפה לקיומה.
שנית, ההיסטוריה של הפסקת שילוב לוחמות דווקא בשלב הקרב המעשי כך במלחמת השחרור, וכך במלחמת יום הכיפורים. בצבא ארצות הברית - ללוחמות שיעור נשירה של 72% בקורסי שריון (CNAS, 2020) והן לא נבחנו בהרחבה בשדה. במארינס - התברר כי בשעת קרב מה שפעל בפיילוט לא החזיק בשדה - ויחידות הושבו מאזורי לחימה בגלל התמוטטות משמעת על רקע מתח מגדרי (CMR, 2019). מחקר מקיף וחוזר העלה ממצאים קשים לגבי שילובן ביחידות ההתקפיות; לאחר מכן נשים שולבו בהצלחה דווקא ביחידות ההגנה - זוהי בדיוק ההבחנה שפסק הדין בחר לדלג מעליה.
ריבוי המקרים יחד מעידים שקיימות בעיות עומק שאינן עולות בפיילוט. שאלה כזו חורגת מן המשפטי ומן הצבאי הצר, ודורשת הנהגה בעלת תפיסה רחבה הכוללת תחומים אלו עם תחומי נפש ומדיניות. כאן יש לחכמי ההלכה פרספקטיבה רלוונטית שחובתם להשמיע.
הכשל הראייתי: בין הגנת גבולות לתמרון בעומק
בית המשפט העליון הורה לצה"ל לפתוח את הפיילוט בשריון המתמרן, כשהוא נסמך על קביעה כי מלחמת "חרבות ברזל" סיפקה "מחקר שדה" המוכיח את כשירותן של נשים ללחימה. כשבית המשפט פוסק בדיני נפשות כאלה, מוטלת עליו חובה אקטיבית לדרוש את מלוא התמונה, ננסה להשלימה בתוך מרחב נקודות המבט שתחמנו.
ל"מחקר השדה" הזה יש בעיה של הכללה גסה: הוא בדק תפקוד נשים במשימת שריון בהגנת גבולות, והחיל את מסקנותיו על שריון מתמרן. מדובר בשני תפקידים שונים בתכלית מבחינת העומס הפיזי והרציפות המבצעית בשטח אויב. הניסיון להקיש מפעילות בטנק בבט"ש על לחימה דינמית בת שבועות בלב שטח אויב הוא קפיצה שאינה נתמכת בחומר הראיות.
לפי מחקר של הצי האמריקאי, שפורסם באותן שנים שבהן נסמך בג"ץ אליס מילר על נסיון המארינס, נשות הצבא נמצאות בסיכון הגבוה ביותר לתקיפה מינית דווקא כשהן משרתות בסמוך ליחידות לחימה או בתוכן. בשעת קרב - מה שפעל בצורה של פיילוט לא תמיד מחזיק ביחידה קרבית, ויחידות התפרקו על רקע מערכות יחסים עכורות כתוצאה ממתח בין המינים.
פסק הדין אינו מסביר מדוע יש לסטות ממסקנות מחקרי המארינס ומהמלצות מפקדים שטרחו במשך שנים לבחון את הסוגיה.
נתונים נוספים שבית המשפט לא בחן
כשל ראייתי כבד נמצא בנתונים שבית המשפט לא דרש לבחון. ב-13 במאי 2025, הציגה יועצת הרמטכ"ל לענייני מגדר בוועדת החוץ והביטחון נתונים מטלטלים: בתוך עשור נרשם גידול של פי שלושה בדיווחים על פגיעות מיניות בצה"ל - מ-668 ב-2014 ל-2,092 ב-2024. וחשוב מכך: קפיצה של 21% בדיווחים בין המחצית הראשונה של 2024 למחצית המקבילה ב-2025.
ההסבר המקובל של צה"ל על "עלייה במודעות" תקף למגמות ארוכות טווח. הוא כושל מול קפיצה כה חדה בשנים סמוכות. המלחמה המתמשכת ועוצמתה הגדלה - מסבירה את הנתון הזה טוב יותר מאשר מודעות. גורמים סבירים הם הלחץ הקרבי, העייפות המצטברת והשהות המשותפת.
לאור נתוני פגיעה קשים, באתר יוהל"ם מוצע החינוך כפתרון. תפקיד הצבא הוא לאפשר רציפות של תהליכי החינוך האזרחיים - לא לנסות חלופות חברתיות לא בדוקות בכוח הלוחם בטרם הבשיל הפרי.
שיחות עם אנשי טיפול באזור מגוריי הצביעו על מעגלים רחבי היקף של טיפול נפשי אחרי השחרור בהקשר של פגיעה מינית, ושל מערכות זוגיות שנפגעו כתוצאה משירות מעורב במילואים. יחד ולחוד, תחומים אלו יוצרים תמונה לא קלה של הטשטשות גבולות ומתח מיני ביחידות השדה. המצב הקיצוני מתבטא גם בכך שנשים שאלו אותי כרב האם הן עוד מחויבות - במצב שבו הן חשות שאינן בטוחות בהצלחתו לשמור על נאמנותו - להסכים לשלוח את בני זוגן להילחם, או שהגיע הזמן להעדיף את שרידות הבית.
עיוורון נתונים מובנה
מחקר ישראלי Military Medicine), 2018) קבע כי שיעורי פציעות המאמץ גבוהים עד כדי כך שהם מהווים בעיה בריאותית ציבורית, שהצבא יוצר. שברי מאמץ בירך נרשמו אצל לוחמות בשיעור פי חמישה מאשר אצל לוחמים. החוקרים הזהירו כי שיעורים אלה צפויים לעלות משמעותית עם פתיחת תפקידי לחימה נוספים. נתונים נוספים נידונו בכתבה במקור ראשון בפברואר השנה. במקביל לפרסום המחקר (2018) התפרסם מידע באתר צה"ל לפיו שיעור הפציעות באחוזים ירד באופן דרסטי. כיצד יש לגשר על המתח בין הנתונים?
רופא בכיר (שטיפל בכותב שורות אלו כשנפצעתי בשריון בשנת 2007) פנה אליי שבוע שעבר ואמר שבשנים האחרונות הוא פוגש אצל לוחמות פציעות מורכבות. לעיתים פגיעות מורכבות מגיעות לחדר המיון בדרכים שהסטטיסטיקה הצבאית אינה סופרת, כי הצבא מתמקד בהשפעה על המשך השירות, לא במה שמושת על האישה ועל משפחתה לאחר השחרור.
הצגנו תהליכים מקבילים בפציעות פיזיות ובפציעות נפשיות, בשתיהן צה"ל סובל מעיוורון נתונים מובנה. הנזקים המערכתיים - פגיעות נפשיות, שחיקה ונשירת קצינות - מוסטים אל מחוץ למערכת. הצבא מקבל את ההחלטה המוסדית; החברה האזרחית ומשפחותיהן של הלוחמות, וכמובן הפצועות עצמן - נושאות בעול הפגיעה, הטיפול והשיקום לאורך שנים.
יש לברר: האם ייתכן שמחקר השדה שהוכיח כשירות לחימה הוא אותו מחקר שדה שגובה מחיר כבד בביטחון האישי של החיילות?
שוויון מתוך מורכבות
מודלים שונים של השקעה בשיפור שירותן של נשים נידונו בעבר. יחס של כבוד לנשות מודיעין ותצפית - יכול היה למנוע את המתקפה הרצחנית ב7.10, אך הקטנה וזלזול של פיקוד מעליהן גרם לתוצאות הנוראיות ביותר שיכלנו להעלות על הדעת.
שוויון הזדמנויות וסיכויים חייב לנבוע מכבוד האדם. לטעמם של רבים מעמיתיי, תלמידיי וחברי קהילה - שילוב גברים ונשים בטנק, זוהי פגיעה יסודית בכבוד האדם. שעות ארוכות, שינה וצרכים, יחד - אינם ראויים. אין מקום לגיוס חובה של גברים או של נשים, בסטינג כזה. מגישת הב"ח (אבן העזר כב ובינת אדם סימן כו) עולה כי במקום בו מוצגים נתונים של פגיעה בנשים - קיים איסור ייחוד (סבא מארי הרב רבינוביץ' זצ"ל בשיח נחום ב,ריד שעתה יצא, יישם זאת למצבים שונים בשירות הצבאי).
תפיסת שוויון המתאימה למורכבות זו - דורשת מבט מפוכח. לאורך מחקרים ונסיונות, נמצאו יתרונות עצומים לשילוב נשים ביחידות מסוימות - מודיעין, יירוט ותצפית, חיל האוויר, הגנה מרחבית, חילוץ והצלה, ויחידות מיוחדות כמו יהל"ם המאפשרות מעטפת הדרכה ומוגנות. במקומות הללו יש להשקיע בשירות איכותי לנשים מתנדבות, כך שהשירות בהן יהפוך למקפצה לקריירה בהמשך. כך המחולק והשונה יוכל להיות שווה. בתוך כך, את חילות השדה המתמרנים יש להשאיר מגדריים.
הרב עזרא קליין בוגר כולל ארץ חמדה, חבר ארגון בית הלל, מורה ומרצה בנושאי אמונה, הלכה ומדע. מאמר נרחב על הפרדה מגדרית ניתן למצוא באתר רבני ורבניות בית הלל. מאמר על הטיפול בפגיעות מיניות בקהילה ניתן למצוא באתר גלויה.