בזמן האחרון אפשר להיתקל שוב ושוב בפרסומות ברחבי הרשת נגד ערוץ 14 - מציטוטים של ינון מגל הקורא שלא לגייס חרדים ועד פאנליסטים במהדורות החדשות שמתנגדים בתוקף לגיוס נשים ללחימה. הקמפיין הזה מתנהל לצד תקיפות חד משמעיות נגד מעשיו של פעיל הימין מרדכי דוד, שהגדיל לעשות וחסם בשבוע שעבר את רכבו של נשיא בית המשפט העליון אהרון ברק.
אפשר להסכים עם המגמה שערוץ 14 מוביל ואפשר למחות מולה בכל תוקף, ואותו הדבר לגבי מעשיו של דוד, אבל הנקודה האירונית ביותר היא ששני הקמפיינים האלו - כולל זה בו מציגים את 14 ככאלה שפוגעים בחיילי צה"ל - מגיעים מהמתחרים העיקריים: ערוץ 12.
לא רואים את הדבשת של עצמם
והסיבה לכך פשוטה: ערוץ 12 מציג את הערוץ המתחרה כמי שפוגע במאמץ המלחמתי, בזמן שהוא עצמו מתקשה לראות את הדבשת של עצמו. אותו ערוץ ששכח את השקר החמאסי על הטבח בבית החולים הערבי אל-אהלי בצפון הרצועה, שהודהד על ידי אוהד חמו באולפן; את קמפיין "ההרעבה", שיונית לוי הגדילה לעשות וכינתה "כישלון מוסרי" בסבר פנים חמור; וכמובן את ההדלפה משדה תימן, שהפכה לפרשת הדגל של הכתב המשפטי גיא פלג.
עודד בן עמי, לדבר על הזוועות בעזה, צילום: Yonatan Sindel,Flash90
המשותף לכל המקרים האלו הוא פגיעה בנרטיב הישראלי בזמן מלחמה - בדיוק אותה טענה שמפנים בערוץ 12 כלפי ינון מגל וחבריו. אלא שלצד זה ישנו מכנה משותף נוסף: עד היום, מלבד הבהרה שיצאה מטעמו של חמו, ערוץ 12 לא לקח אחריות על אותם אירועים ולא ביקש להתנצל עליהם. מצד אחד מטיפים נגד המתחרים על פגיעה בצה"ל, ומצד שני שוכחים שהם עצמם עשו זאת כשלא משנה מה - הם יסבירו שמדובר ב"דברים אחרים".
לפני כחודש וחצי יצא לי לשאול את אחד המגישים הוותיקים בערוץ, עודד בן עמי, האם תקשורת צריכה להיות "מגויסת" בזמן מלחמה ולשמור על הנרטיב הישראלי. התשובה שלו הייתה שיש זוועות גם בעזה וצריך לסקר אותן - בלי להבין שהדבר פוגע בסופו של דבר בלגיטימציה הישראלית, שהלכה ונשחקה. ושוב, זהו בדיוק אותו הקו שמנחים בערוץ.
נתנו רוח גבית במשך שנים
אותו הדבר כאמור מתחדד עוד יותר למול פרשה אחרת שגינו בקולי קולות - חסימת הרכב על ידי מרדכי דוד. בערוץ 12 פתחו מהדורות עם האירוע, תקפו את דוד - והתעלמו לחלוטין מכך שבמשך השנים האחרונות הם עצמם נתנו רוח גבית לחסימות כבישים של עשרות אלפי בני אדם, הכוללים בתוכם בוודאי גם ניצולי שואה כמו ברק עצמו. ולצד חסימות הכבישים, היו כמובן התנכלויות אישיות לאישי ציבור, עיתונאים ופוליטיקאים מהימין. וכשהעובדות הונחו מולם? הם הקפידו להסביר במיליון תירוצים למה כאן מדובר ב"אירועים אחרים" ולגיטימיים - בלי שאף אחד מהם עצר לשאול את השאלה הפשוטה: יכול להיות שגם אנחנו היינו לא בסדר?
אותו ערוץ שמוביל קמפיין מתוזמר נגד ערוץ 14 בטענה לפגיעה בחיילי צה"ל ומגנה בזעם את מרדכי דוד- הוא אותו אחד שבמשך שנים העניק לגיטימציה לחסימות כבישים, ולא מחה כאשר הסיתו ואיימו על אנשי ימין. אולי לפני הכול, ערוץ 12 צריך ללמוד להודות בטעויות של עצמו ורק אחר כך לבקר אחרים. זו אינה מלחמה על ערכים, אלא מלחמה על שליטה בנרטיב. ומי שמבקש להיות השופט, התובע והתליין של התקשורת הישראלית, צריך לכל הפחות לעמוד באותו סטנדרט שהוא דורש ממתחריו. אחרת, כל הקמפיינים בעולם לא יצליחו להסתיר את העובדה הפשוטה: הבעיה היא לא רק אצל המתחרים - אלא בעיקר בבית.