המראה הצפוי של מאות אלפי חרדים בהפגנה, שיש מי שניסה למכור אותה כעצרת תפילה, מעלה אסוציאטיבית את הקריאה: "חילכם לאורייתא". אותה אורייתא שמצווה: "מבן עשרים שנה ומעלה, כל יוצא צבא בישראל, תפקדו אותם לצבאותם". זו שמצווה: "לא תעמוד על דם רעך", וזו שמצטטת את אחי יוסף: "אבל אשמים אנחנו על אחינו, אשר ראינו צרת נפשו בהתחננו אלינו, ולא שמענו". בהפוך על הפוך המתווה הנורא המוצע ע"י יו"ר ועדת חוץ ובטחון, מוגדר כ"הסדרת מעמד תלמידי הישיבות" - אבל מסתבר שלא כדי לשמור על התורה, אלא רק ע"מ לשמר את חומות המגזר.
הבלופים של חוק הפטור מגיוס
כך, גם ה-70% שלא לומדים כל היום, לא אמורים להתגייס, וכך נעשים להטוטים כדי לנסות ולמכור לציבור אשליה של גיוס, בעוד המטרה האמיתית היא ריצוי החרדים לטובת שמירת הקואליציה. ננסה לעמוד על מקצת הנקודות החמורות במיוחד:
הגדרת חרדי תהיה מי שלמד בנערותו שנתיים במוסד חרדי. גם מי שיצא בשאלה בגיל 17 נחשב כך, וייספר במכסות. תלמיד ישיבה לא יצטרך להוכיח נוכחות (כדרישת אדלשטיין), אלא די בהצהרת ראש הישיבה. מה שמעלה תהיה על מה שיש להם להסתיר.
אין במספרים כדי להתקרב לצרכי צה"ל, שהם מינימום 15,000 חיילים נוספים בשנה, מרביתם לוחמים - לעומת ההצעה שמונה כשליש ממספר זה, שאף יוכלו להסתפק בשירות אזרחי או בגיוס מאוחר, מקוצר וטכנולוגי ולא יענו על צרכי הבטחון.
שיטת היעדים הרעה
שוב שיטת היעדים הרעה, שמאפשרת לכל בחור לתלות את הגיוס בחברו, ולקבוצות חזקות לשלוח את החלשים, כפי שהיתומים והעניים נשלחו לצבא הצאר. המערך לא יהיה אישי אלא קבוצתי. לא יישלחו צווים אישיים, וגם אלה שכבר נשלחו יבוטלו, מה שלא יאפשר לקיים סנקציות פרטניות ויעילות, שגם אותן מנסים החרדים לעקוף בהתחכמויות.
שמות מכובסים לחוק ההשתמטות כמו חוק המעונות של ח"כ אייכלר, שמשמעו קבלה למעון תתבצע רק על בסיס תעסוקת אם - על מנת להתחמק מההכרח על האב להתגייס, אך תחשיב הסבסוד יתבצע כהכנסה לנפש בשקלול שכר האב הנמוך. מי אמר שאי אפשר לרקוד על שתי חתונות.
פינוי המוחים החרדים מבג"ץ, הבוקר. צילום: Chaim Goldberg,Flash90
ואם שתי חתונות, החרדים מתעקשים לקבל מהמדינה מה שאפשר, אך לא לתת מה שנדרש. משק בית חרדי עולה למדינה כ-5000 ש"ח יותר ממה שהוא מכניס לקופתה, לעומת משק בית שאינו חרדי שמכניס לקופת המדינה כ-7000 ש"ח יותר ממה שהוא מקבל ממנה. זהו פער שמבטא את התפיסה החרדית, לפיה רק המגזר קיים, ומדינת ישראל היא כמדינת נוכרים, וצבאה כצבא הצאר.
גם את זה מתווה ביסמוט מבקש למנוע
בהיותם שבויים בתפיסה הזו, הרי שלא נעשה ולא ייעשה כל מאמץ מצידם לנסות ולקדם מתווה גיוס אמיתי, ולכן אין לנו אלא לומר בכאב, ששוגים באשליות כל המצפים לתהליכים ולהסכמות. דומה הדבר לחתונה צפויה, שבה מספרת הכלה על חילוקי דעות קטנים: הכלה רוצה תזמורת ואולם מסויימים, והחתן לא רוצה להתחתן.
העניין הוא, שרבים מהציבור החרדי כן מבינים, ורוצים לקיים את מצוות התורה ולהתגייס כתורת חיים, ולא להשאירה כתורה אקדמית תיאורטית בלבד. אך הכוח המגזרי של העסקנים והרבנים חזק מהם, ולכן הפתרון ההכרחי הוא שלילת כל ההטבות שהמדינה נותנת, כסבסוד מעונות, קצבת אברך, הנחות בתשלומי ארנונה וביטוח לאומי ועוד, אך גם את זה מתווה ביסמוט מבקש למנוע, ואף את החלת מעמד משתמט על מי שכבר קיבל צו.
מתווה ביסמוט אינו עונה על צרכי הבטחון והצבא, ובהפקעת ההתייחסות הפרטנית והסנקציות, הוא מפקיע כל אפשרות לגיוס אמיתי - לצד ביטול האפשרות לשמירה על עולם התורה האמיתי - זה שמביא לידי מעשה. זה כל מה שצריך לדעת על חוק הפטור מגיוס.
הרבנית מלי שטריגלר, ממובילות שותפות לשירות. נשואה למתנדב למילואים וחמות לחתנים במילואים ובסדיר