מהפכת לימוד התורה הנשי חייבת להגיע גם לרבנות הראשית

לאחרונה, באיחור רב, נכנסו לתפקידם הרבנים הראשיים החדשים. אכן, אירוע משמעותי, שכן הרבנים הראשיים משפיעים על חייהם של מיליוני ישראלים וישראליות - ירצו או לא ירצו. הם נכנסו לתפקידם לאחר תקופת ביניים בה לא היו למדינה רבנים ראשיים כלל, וזאת בגלל עיכוב ארוך בבחירות - בשל פסיקת בג"ץ, שדרשה שבגוף הבוחר יכללו רבניות. ללמדנו עד כמה חשובה למשרד הדתות הדרת הנשים מעולם הרבנות ואלו מחירים הוא מוכן לשלם על העיקרון הזה. לבסוף בג"ץ מצמץ ראשון והבחירות נערכו ללא מינוי נשים כרבניות לגוף הבוחר, ועם יצוג נשי נמוך ביותר, כ11% מהבוחרים.

הרבנים הראשיים הם כמובן רבנים של כולם; כל אזרחי המדינה מושפעים מזהותם וממדיניותם. הגוף הבוחר את הרבנים הראשיים מונה 150 איש, 80 מתוכם רבנים והיתר נציגי ציבור מסוגים שונים. הרציונל ברור: השכלתם ונסיונם של רבנים הופכים אותם לבעלי יכולת לזהות התאמה לתפקיד רב ראשי, ולכן הם הרוב. גופים ציבוריים מייצגים את חלקי האוכלוסיה שזהות הרבנים תשפיע עליהם, וגם הם צריכים לקבל מקום משמעותי.

ומה עם נשים, חצי האוכלוסיה?

הדרישה ליצוג נשי ראוי מניחה שנשים הן פלח אוכלוסיה מובחן, עם נקודת מבט וצרכים משלו - וזה ללא ספק נכון לגבי הרבנות הראשית, שמשפיעה מאוד על חייהן של נשים - אז איך קורה שנשים מיוצגות רק ב11% בגוף הבוחר?

לחילופין, אפשר לטעון שהרכב הגוף הבוחר מיועד לתת משקל למי שרלוונטיים לבחירת רבנים, והמגדר לא אמור להיות השיקול הקובע - וגם בזה יש הגיון, שהרי נשים הן אינדיבידואלים עם עיסוקים, יכולות וידע מגוון. אך לפי תפיסה זו, מתבקש לכלול בגוף הבוחר נשים בעלות ידע וניסיון בתחום הרבנות וההלכה, כפי שקיים בגזרת הגברים.

לימוד תורה, צילום: shutterstock

כלומר: את אישה? את יכולה אולי להצטרף לגוף הבוחר, אבל רק על כרטיס הכניסה הזה, שיש בו בדיוק מילה אחת: "אישה" (וגם זה, בדוחק). את גם רבנית? למדת שנים ונבחנת במבחנים? משיבה בהלכה? זה לא יכניס אותך לגוף הבוחר. גבר שלמד מה שלמדת יהיה ראוי להשפיע על זהות הרב הראשי, את לא.

יתרה מזו: אם היו רבניות בגוף הבוחר, נקודת המבט שהן היו מביאות היתה לא רק שלהן-עצמן, אלא של קהל גדול של נשים שפונות אליהן. כן, היום המפגש העיקרי של נשים עם ההלכה עובר דרך נשות תורה שלמדו, נבחנו ברמה גבוהה ועוסקות בתורה ובמתן מענה לציבור.

ארגון רבני ורבניות בית הלל הוא הארגון הרבני הראשון שמשלב רבניות כשוות לרבנים בכל תפקיד ובכל חלקי העשיה. חרטנו על דגלנו את קידום המנהיגות התורנית הנשית, מתוך הבנה שלימוד תורה מעמיק ומתן מענה תורני והלכתי אינם שייכים למין הגברי בלבד. לכן, עמדתנו ברורה: חשוב ביותר לכלול רבניות בגוף הבוחר. היעדרן מהגוף הזה אינו מתקבל על הדעת.

מהפכת לימוד התורה הנשי שינתה את המציאות

הרבנית חנה השקס, שיצגה את בית הלל בדיון בוועדת הכנסת, אמרה שם: "אנחנו, נשות ההלכה, נמצאות בחזית המפגש של נשים בישראל עם עולם התורה. נשים דתיות, מסורתיות, חילוניות, חרדיות - פונות אלינו. אנחנו מכירות את הצרכים והקשיים שלהן במפגש עם ההלכה. לא יתכן שאנחנו לא נוכל להגיד מילה על השאלה מי יהיו הרבנים שיהיה להם כוח ותהיה להם השפעה על החיים של הנשים האלה. הקהל פונה אלינו, זאת המציאות בשטח, את זה אי אפשר להכחיש. המציאות היא שצריכים אותנו בחזית הזאת, כי אנחנו נמצאות שם".

מהפכת לימוד התורה הנשי שינתה את המציאות. נשות ההלכה כאן לחזק את הקשר בין עם ישראל לתורתו, והגיע הזמן שגם מדינת ישראל תפעל בכיוון הזה.

הרבנית שלומית פיאמנטה, מנכ"לית ארגון רבני ורבניות בית הלל, מהעותרות לבג"ץ בעתירת עתים לבחינות הרבנות.