לאחרונה נשאלתי על ידי מספר נשים אם פנויה יכולה לטבול במקווה, והאם לבלנית יש זכות למנוע זאת ממנה. התשובה היא שכן, אישה יכולה לטבול בכל מצב ואין שום זכות לבלנית להתערב בחייה האישיים.
קצת היסטוריה: בשנת 2011 עתרה עמותת "מרכז צדק לנשים" יחד עם ארגון "קולך" לבג"ץ בנושא זה. העותרת הראשית היתה בחורה רווקה שהיתה בקשר שלוש שנים עם בחור וביקשה לטבול לטהרה, אלא שהבלנית במקום מגוריה מנעה ממנה לטבול. לאחר שאף נדחתה במקוואות אחרים היא נאלצה לגשת לים או למעיינות. עותרת נוספת היתה אישה אשר ביקשה לטבול בערב יום כיפור לשם קדושת החג ונדחתה, לא לפני שנאמר לה על ידי הבלנית שטבילה של אישה פנויה היא חילול הקודש, צביעות וכפירה.
לשכת הרבנות הראשית הוציאה הנחיה (כנראה בעקבות הפנייה של "מרכז צדק לנשים")האומרת שאסור באיסור גמור על רווקות לטבול וחובה על הבלניות למנוע זאת. למעשה עוד לפני הפרשה הזאת כבר היתה הנחיה שיצאה בחוזר משנת 1999 ובו נאמר שיש "למנוע מגרושות, אלמנות, רווקות ופנויות לטבול במקווה".
מקור הגישה המתנגדת לטבילת רווקות היא בדברי הריב"ש שאין חובה על פנויה לטבול לטהרה בכדי שלא "יכשלו בה רבים" שהרי פנויה שטובלת - אין איסור דאורייתא לקיים עמה יחסים. וכך נתקבע אצל הפוסקים שלא להרשות לפנויות לטבול.
הטענות שהוצגו בבג"ץ היו אלה: ראשית, לא כל הנשים מנהלות את חייהן על פי הוראות הריב"ש. יש נשים אשר מתוך אמונה ורצון לשמור הלכות טהרה הן מבקשות לטבול, ויש להן רבנים (אפילו אורתודוקסים!) לסמוך עליהם. שנית, יש נשים שמבקשות לטבול לצרכים רוחניים שונים ללא שום קשר לקיום יחסים, כגון: לפני יום כיפור או על מנת לעלות להר הבית, וכן יש מקרים נוספים בהם נשים מעוניינות לטבול, כך, לדוגמה, פנתה אלי בחורה רווקה לפני שנים רבות אחרי שרב מקובל הורה לה על טבילה במקווה כחלק מטיפול בבעיה בריאותית/נפשית שלה, אולם היא נדחתה על ידי הבלנית. .
הטענה העיקרית שהעלינו בבג"ץ היתה הטענה המשפטית בדבר זכותן של נשים לחופש דת. מניעה של אישה לטבול במקווה מביאה לכך ש"נשללת מן הנשים הפנויות האפשרות לקיים את מצוות הטבילה לפי השקפתן הדתית וצורכן הרוחני... ומדובר בהתערבות בוטה בחירותן האישית של אותן נשים וחופש הדת והמצפון שלהן".
חשוב להבין שמהותן של המועצות הדתיות בישראל היא לספק שירותי דת יהודיים למעוניינים, ללא הבדל מין, השקפת עולם, השכלה או כל הבחנה אחרת שהיא. למעשה אין זכות לרבנות הראשית להוציא הנחיה ולקבוע שנשים מסוימות אינן רשאיות לטבול. המועצות הדתיות מתקיימות על פי חוק, והמקוואות נבנות ומתוחזקות על ידי מיסים של כלל אוכלוסיית ישראל.
בשנת 2014 העתירה נמחקה אחרי שהרבנות הראשית הסכימה לתקן את ההנחיות והוציאה חוזר חדש בו נכתב: "הבלניות מנועות מלשאול את הנשים המגיעות לטבול שאלות בדבר מעמדן האישי (האם הן נשואות, רווקות וכיו"ב), ואין להתנות את האפשרות לטבול במתן מענה לשאלות אלו".
בשנים האחרונות יותר ויותר נשים מבקשות לטבול לפני יום כיפור, גם נשואות וגם פנויות. זכותן של כלל הנשים לטבול! מעבר לנושא הספציפי של הטבילה במקוואות ראוי לציין באופן עקרוני שעל הממסד והשירותים הדתיים בזמננו לאפשר ככל הניתן לכל אחת ואחד לקיים את מצוות היהדות לפי דרכו, ולהימנע מכפיה והגבלות. ללא זאת לא נצליח לקיים חיים של שותפות ושלום במדינת ישראל של המאה ה 21.
על כל אישה שרוצה לטבול בערב יום כיפור הבא עלינו לטובה לברר האם המקווה לנשים בסביבתה פתוח, ואם לא - ניתן לטבול בערב הקודם.