הרבנות עשתה כמעט כל דבר בשביל להפוך ללא רלוונטית, מרוחקת ומיותרת

יש משהו אירוני בזה שהתהליך הבחירות הבלתי נגמר לרבנים הראשיים עתיד להיות מוכרע דווקא בבג"ץ – האם צריך לספור את הפתק שמצא את דרכו לקלפי השכנה. אותו ממסד שמנכ"ל המשרד טען שילחם בפסיקותיו בכל דרך הוא זה שיקבע בפועל מי יהיה אותו רב שעומד בראש הפירמידה. הסאגה המוזרה הזאת היא אקורד סיום (כמעט) למערכת בחירות מכוערת ויצרית, שהוסיפה מסמר נוסף לארון הקבורה של הממסד החשוב הזה – מפעל חייו של הרב קוק זצ"ל.

• לכתבה המלאה

  

  עוד באותו נושאהפתקים, הרבנים והצעקות: הבחירות לרבנות הראשית בתמונות

  30/09/24 13:41

רבנים שמתעלמים מהערכים הבסיסיים ביותר ופוליטיקאים שפועלים נגד המילה של עצמם

דווקא תחילת הדרך הייתה נראית מבטיחה. ועדת רבנים רחבה מאוד של הציונות הדתית בחרה במועמד שהשר סמוטריץ' התחייב לקדם בבחירות. אבל מפה הכל התחיל להתדרדר עמוק ובמהירות. רבנים שמתעלמים מהערכים הבסיסיים ביותר, פוליטיקאים שפועלים נגד המילה של עצמם, מכתבים אנונימיים שמכפישים מועמדים כשהכל מלווה על ידי גדודי יחצ"נים שגורמים לכולנו לשכוח שמדובר בבחירות לתפקיד רבני כה בכיר.

וועדת הרבנים של הרב אריאל

מלון רמדה אתמול בשעות אחר הצהריים היה נראה כמו יקום מקביל. מי שהסתובב במקום יכול היה לשכוח שאנחנו באמצע מלחמה ושרק שלשום חיסלנו את נסראללה. האווירה במקום נראתה כמו שוק מחנה יהודה הסמוך כאשר כל חבר אסיפה שנכנס למקום "זוכה" לשטף של התחננויות והתחנחנויות של כל פמליה שמנסה לקושש כל קול וקול.

כבר במגרש החניה אפשר היה להבין שהעולם האמיתי נמצא בחוץ, ושם הליך הבחירות הזה פשוט לא מעניין

אבל כבר במגרש החניה אפשר היה להבין שהעולם האמיתי נמצא בחוץ, ושם הליך הבחירות הזה פשוט לא מעניין. זה לא רק בגלל האירועים הקשים של השנה האחרונה שהופכים עיסוקים כאלה לטפלים, אלא גם בגלל ההתנהלות עצמה של הרבנות עצמה. בעשורים האחרונות הרבנות עשתה כמעט כל דבר שהיא יכולה בשביל להפוך ללא רלוונטית, מרוחקת ומיותרת בעייני ציבורים מאוד רחבים במדינה. היחס כלפי הממסד הזה נע בין אדישות לבין סלידה. ומנגד, המחוקק ממשיך להעניק לרבנות כוח מונופוליסטי לקבוע בדיוק איך יפעלו שירותי הדת במדינה – נישואין, גירושין, מקוואות, כשרות, גיור ועוד – שירותים שמשפיעים על מיליוני אנשים. החיכוך הזה פוגע בראש ובראשונה ביהדות עצמה ובזהותה היהודית של המדינה. אזרחים רבים שמורתעים מהתנהלות הרבנות הראשית מתרחקים, בפועל, מזהותם היהודים. לא מדובר במקרים בודדים, אנחנו נתקלים מידי יום בסיפורים כאלה במרכז הסיוע שלנו.

אבל חשוב לדעת שאפשר אחרת, ולא רק שאפשר אחרת אלא צריך אחרת. ההיסטוריה היהודית מכירה לכתחילה בריבוי קולות ובריבוי קהילות ומנהגים, ואף על פי כן לא נמנעו מלהתחתן זה עם זה. השאלה שם איך זה יעבוד בפועל זו שאלת כבדת משקל שלא זה המקום לתת עליה את כל המענה, אך רק נאמר שהבסיס ההלכתי והמעשי ליישום השינוי כבר קיימת, רק צריך לבחור בכך. בסקר שערכנו בשבועות האחרונים בקרב הציבור הדתי והמסורתי בישראל כ-60% השיבו כי הם תומכים בפירוק המונופול של הרבנות בצורה כזו או אחרת. אם מקבלי ההחלטות ימשיכו להתעלם מהדרישה הזו, היא עלולה להתפוצץ לנו בפנים. אם לא נאפשר לאנשים לבחור איך לממש את זהותם היהודית, בגבולות ההלכה, אנשים ימשיכו להתרחק ולוותר על הזהות הזו שכה חשובה לנו.

כל המועמדים דברו לאורך הקמפיין שלהם על הצורך לפעול לאחדות ולקירוב לבבות. אם הם באמת מעוניינים בכך, הם צריכים לפעול מהיום הראשון למציאת הפתרונות ההלכתיים להרחבת יכולת הבחירה של האזרחים. הלוואי ובמקום שהרבנים הראשיים ישקיעו כל כך הרבה משאבים בזהות הבחירה של חברי האסיפה הם יפעלו לאפשר לכל האזרחים לבחור את הדבר החשוב באמת – את זהותם היהודית.

עו"ד אוהד וייגלר הוא מנהל מחלקת מדיניות ציבורית בארגון עתים