ההמולה וההתרגשות סביב בחירת הרבנים הראשיים לא היו יותר מתוכנית ריאליטי

אינני חושב שהיה מישהו בחברה הישראלית שהרגיש במשך ארבעת החודשים האחרונים בחסרונם של רבנים ראשיים למדינה. לא אזרחים חשו בכך, לא רבנים וגם לא מוסדות. גם הפוליטיקאים לא הראו סימני דחיפות למנות רבנים חדשים, ואלמלא הוראת בג"ץ, שכפתה את המדינה לקיים בחירות, היינו כנראה ממשיכים להתקיים כאן עוד חודשים רבים בלא רבנים ראשיים.

• לכתבה המלאה

  

  עוד באותו נושאהפתקים, הרבנים והצעקות: הבחירות לרבנות הראשית בתמונות

  30/09/24 13:41

לרבנים הראשיים אין בשורה של ממש עבור החברה הישראלית בעתות משבר

הדבר כמובן מעלה את השאלה: לשם מה צריך רבנים ראשיים? מערכת שירותי הדת עובדת במדינת ישראל גם בלעדיהם. לרבנים הראשיים אין בשורה של ממש עבור החברה הישראלית בעתות משבר (קורונה, מלחמה ועוד). במסגרת בקשה לחופש המידע, קיבלתי מהרבנות הראשית את הפרוטוקולים של ישיבות מועצת הרבנות הראשית בשנים האחרונות. התוצאות מאכזבות. מועצת הרבנות הראשית כמעט שלא כונסה לאורך השנה, וכמעט שלא עסקו באתגרי החברה הישראלית של השנים האחרונות. בעיקר עסקו שם באישורי מינויים רבניים שונים.

ישיבת מועצת הרבנות הראשית. ארכיון, צילום: יעקב כהן

ואמנם, בהצעה שפרסמתי במסמך מפורט כתבתי על הצורך להפוך את מועצת הרבנות הראשית מגוף נבחר לגוף מקצועי במשרד לשירותי דת אשר ממונה ספציפית על תחומים שונים בשירותי הדת. את משבצת הרב הראשי אפשר להשאיר (לא חובה) רק כתפקיד ייצוגי, חסר שיניים, שכמו נשיא המדינה, נדרש בעיקר להופיע בטקסים ולהוות דמות ממלכתית מלכדת. לא מעבר לכך.

ההמולה וההתרגשות סביב בחירת הרבנים הראשיים לא היו יותר מתוכנית ריאליטי. זה יכול היה להיות אחרת

מכל זאת עולה – וכך אמנם ניכר מהשטח – שההמולה וההתרגשות סביב בחירת הרבנים הראשיים אתמול במלון רמדה בירושלים לא היו יותר מתוכנית ריאליטי. למרבה הצער, אין לרבנים הראשיים רלוונטיות עבור רוב החברה הישראלית ואין להם תרומה ייחודית לחיזוק החברה והמדינה. ושוב, למרבה הצער, לעתים הם פעלו בניגוד לכך. נוסיף לכך את הפוליטיקה המסואבת שהשתלטה על כל הליך הבחירה, שחזינו בה לאורך השנה האחרונה, ונגיע למסקנה שבאמת אין בבחירות הללו שום בשורה. לא עם מועמד כזה ולא עם מועמד אחר. יש כאן כבוד, מעמד, פרסום, כסף – בדיוק מה שמאפיין תוכנית ריאליטי.

זה יכול היה להיות אחרת. רבנים ראשיים היו יכולים לעורר את חיבת הדת וכבוד הדת, כפי שכתב על כך הראי"ה קוק. הלוואי שהיינו זוכים לרבנים ראשיים בעלי אומץ של פסיקה, שהיו מתאמצים לפתור שאלות עומק של דת ומדינה בצורה מקורית ובלתי מתנצלת. הלוואי שהיינו זוכים לרבנים ראשיים שהיו מביאים את קולה של המסורת היהודית בשאלות קיומיות שעמן מתמודדת מדינת ישראל והעם היהודי בתפוצות. הלוואי. אבל כל עוד זה לא קורה ולא קרה בעשרות השנים האחרונות, אין למוסד הזה יותר מדי משמעות.

הברכה לרב דוד יוסף

כל מה שנותר הוא לברך את הראשל"צ החדש, הרב דוד יוסף, על בחירתו. וגם לגבי מי שייבחר בגזרה האשכנזית – נברך אותם שיזכו להפוך את מוסד הרבנות הראשית לגוף שבאמת יעניין את החברה הישראלית ויבטא מנהיגות רוחנית אמיצה ומלכדת. כך כשבפעם הבאה, כשנדבר על בחירת המחליפים שלהם, זה באמת יהיה משמעותי לכולנו – דתיים וחילונים ומסורתיים, גברים ונשים. כולנו כאחד.

עידו פכטר, נאמני תורה ועבודה ומייסד בית מדרש 'למעשה' - יוצרים הלכה ישראלי