ההסכם שימנע את טקס החליצה: "לגלות רגישות לנפשות מתייסרות"

מלחמה ובעיית החליצה: כידוע, אישה נשואה שבעלה מת ללא זרע מחויבת להתייבם לאחיו של המת, ומכיוון שכיום אין מייבמים, על האישה לעבור טקס חליצה. בטקס קשה זה על האישה לחלוץ סנדל מרגלו של הגיס, לירוק בפניו, על הרצפה או במקום אחר לפניו, ולומר פסוקים מן התורה אשר מתייחסים לכך שהייבם לא מוכן לקחתה לאישה.

הטקס הוא קשה מכמה בחינות

ראשית, הוא נתפס ונראה כטקס שיש בו השפלה הן לאישה זקוקת החליצה והן לאחיו של המת שננזף על כך שהוא לא לוקח את האלמנה לאישה. זאת כאשר חכמים אסרו על מצוות הייבום. כל הצדדים חשים בדרך כלל פגועים. שנית, התלות בכך שיימצא המייבם, אולי הוא חי בארץ אחרת, ויהיה כשיר לקיים את הטקס, שיהיה מעל גיל בר מצווה, שלא יהיה חרש ועוד, גורמת לעוגמת נפש, לפעמים לעיכוב והמתנה במשך שנים רבות ולמצבים בלתי נסבלים של עיגון וצער לאלמנה.

שלישית, התלות של האישה בגיס ובמשפחת הבעל המת לעיתים מתורגמת לדרישות כספיות לאישה שהתאלמנה זה עתה, סחיטה. זהו מצב בלתי מתקבל על הדעת. רביעית, התלות של האלמנה בבית הדין שיקיים את הטקס, וההבנה שהיא לא תוכל להמשיך בחייה ולהתחתן פעם נוספת הוא מצב בלתי נסבל וגורם למרירות קשה. אני חוששת שניסיון להמתיק את הגלולה על ידי קיום טקס "מכובד" או אפילו "רגיש" יותר לא יועיל ולא ישנה את המצב. יותר ויותר אנשים ונשים היו רוצים לשים את הנושא הזה מאחורינו ולמצוא לו פתרון כוללני שייתר את הטקס כלל.

הרב ד"ר שרון שלום: הקייסים באתיופיה לא נהגו ייבום ולא חליצה

כמה מרענן ומדהים היה לראות את דבריו של הרב ד"ר שרון שלום במאמרו "ככה נהגו היהודים באתיופיה" בשבתון גיליון 1185 של פרשת עקב על כך שהקייסים באתיופיה לא נהגו ייבום ולא חליצה. הרב שרון שלום מסביר שכאשר היתה סתירה בין ההלכה לבין המציאות החברתית או הקהילתית נמנעו באתיופיה מקיום ההלכה, לא בעזרת הסבר אפולוגטי כלשהו, אלא "פשוט לא קיימו זאת".

הסכם קדם הנישואין של "מרכז צדק לנשים"

לרבנים היום אין דרך לעקוף את מצוות החליצה, ולכן אין פתרון מעשי לצורך בחליצה למי שכבר נזקקת לה. עם זאת יש פתרון אפשרי שעשוי למנוע מראש את ההזדקקות לחליצה. "מרכז צדק לנשים", בשיתוף עם "קולך" ו"מבוי סתום", ניסח הסכם קדם נישואין המכיל תנאי בקידושין ובו נאמר: "האיש יקדש את האישה על מנת שהוא משאיר אחריו זרע של קיימא. אם ישאיר זרע של קיימא אחריו, הקידושין יהיו קידושין. אם לא ישאיר זרע של קיימא אחריו ותידרש חליצה והאישה תפנה לבית הדין לממש שטר זה, הקידושין יהיו בטלים למפרע". הנוסח מבוסס על מקורות הלכתיים קדומים.

רלוונטי במיוחד במגזר הדתי-ציוני

יצוין ששטר זה עשוי להיות חיוני ביותר במגזר הדתי-ציוני, שכן בציונות הדתית יש צעירים רבים שבאים בברית הנישואין בגיל צעיר, בטרם השלימו את שירותם הסדיר בצה"ל. הרב שלום מסיים את מאמרו בדברים הנועזים הבאים: "דווקא לאור ההתמודדות הקשה עם השכול והאובדן, יש צורך לגלות רגישות לנפשות מתייסרות ולעשות הכול כדי למצוא את הדרך ההלכתית שתאפשר להם להמשיך את דרכן בלי לעבור את טקס החליצה". ראוי לאמץ דברים נכוחים אלה ולפעול לצמצום מקרי החליצה ככל שניתן.

רבקה לוביץ עובדת במרכז צדק לנשים