קשה לתאר עד כמה ההחלטה של שר החוץ, יאיר לפיד, למנות את ח"כ ממרצ ג'ידא רינאוי-זועבי כמינוי פוליטי לתפקיד הקונסולית הכללית של ישראל בשנחאי, סין הוא מופרך, ציני ובעיקר מזיק לאינטרסים של מדינת ישראל. עזבו רגע ימין שמאל. תניחו בצד את השאלה אם אתם בעד יאיר לפיד או נגד. מדובר הפעם בסוגיה הרבה יותר רצינית ועקרונית.
תחילה כדאי להבין מה זה בדיוק התפקיד הדיפלומטי הזה שקוראים לו 'קונסול כללי'. מעבר לעובדה שמדובר בתפקיד ניהול בכיר, קונסול כללי, בדומה לשגריר, עומד בראש נציגות ישראלית. או במילים אחרות – קונסול כללי – קונכ"ל – הוא ראש ממשלת ישראל באזור שעליו הוא מופקד. הוא אחראי על כל דבר שקשור למדינת ישראל. קשרי מסחר, תרבות, כלכלה, וכמובן כל הנושאים המדיניים מול מקבלי ההחלטות המקומיים. הקונכ"ל הוא הפנים של מדינת ישראל. כך הרשויות הרשמיות מתייחסות אליו, וכך כל הגורמים האחרים, כולל האזרחים המקומיים רואים אותו.
וככה, בהחלטה צינית וחסרת בושה מינה יאיר לפיד אזרחית ישראלית, שאינה מכירה באופייה היהודי של המדינה. לא מזדהה עם ההמנון של ישראל ומבקשת לשנות את הגדרתה של המדינה למדינת כל אזרחיה. ובשביל מה? כדי שאותה ח"כ תפסיק להפריע ולהטריל את הקואליציה בהצבעות עתידיות.
נכון, המינוי חוקי ותקין, כחלק מאחד-עשר מכסות המינויים הפוליטיים שיש לכל שר חוץ. אבל שוב מתברר שלא כל מה שחוקי ותקין הוא לגיטימי. חשבו רגע איך יאיר לפיד והציבור שתומך בו ובקואליציה היה מגיב אילו ממשלה ימנית הייתה ממנה כראש משלחת ישראל למאבק במשבר באקלים פעיל שלא רק שכופר בתזה של קיום משבר אקלים, אלא פועל בגאווה נגד המטרות והיעדים של ארגוני הסביבה המוכרים.
תוך כמה זמן אתם חושבים פעילי סביבה היו מגישים עתירה לבג"ץ? כיצד התקשורת הייתה מגיבה? ואיך לדעתכם המערכת הפוליטית הייתה מתייחסת למינוי? אז המינוי הזה של לפיד הוא בדיוק אותו דבר. מינוי אישה שאינה מכירה במדינת ישראל כמדינה יהודית-דמוקרטית שאמורה לייצג את מדינת ישראל כמדינתו של העם היהודי.
אבל כל מי שעוקב אחרי ממשלת בנט-לפיד-עבאס לא צריך להיות מופתע. המינוי הנוכחי לא היה הפעם הראשונה שממשלת ישראל אפשרה לאדם שאיננו ציוני ושלא מכיר בזהותה היהודית של המדינה לייצג אותה מול מנהיג זר. בתאריך התשיעי בנובמבר 2021 נפגש יו"ר מפלגת רע"מ מנסור עבאס עם עבדאללה מלך ירדן בארמון המלוכה בעמאן. המפגש נערך בידיעתם ובברכתם של ראש הממשלה נפתלי בנט ושר החוץ יאיר לפיד. ועל מה דיברו עבאס ועבדאללה? בהודעה רשמית שיצאה לאחר הפגישה נכתב כי בפגישה דנו השניים ב"התפתחויות האחרונות, תהליך השלום והמצב בירושלים".
קשה להעלות את זה על הדעת - יושבים שני מנהיגים ערבים ודנים על ירושלים! אני מקווה שברור לכולם מה היה הלך הרוח בתוך הפגישה. נדמה לי שלא אחטא אם אומר שהעמדה הרשמית והמוכרת של כל ממשלות ישראל כי "ירושלים תישאר מאוחדת בריבונות ישראל" לא זכתה כלל להתייחסות. וכאמור, הכול בידיעת ובברכת ראש הממשלה בנט ושר החוץ לפיד.
רק פתי ימשיך להאמין כי לפיד בסך הכול שיחק לפי כללי המשחק הפוליטי. חשוב לזכור שישנם מקרים ברורים שהתנהגות פוליטית מסוימת היא בניגוד למה שמכונה 'רוח ההבנות הפוליטיות'. למנות אזרחית ישראל שלא מכירה במדינת ישראל יהודית הוא אחד מאותם מקרים קיצוניים שאסור לקבל ולהרשות. לא מעניין אותנו אם ללפיד או לממשלה יש בעיות קואליציוניות שהם צריכים לפתור. אסור לאפשר לאף אחד, לא לראש ממשלה, לא לשר החוץ ולא לאף אחד את האפשרות למנות אזרחים ישראל שאינם מכירים באופייה ובדמותה היהודית של מדינת ישראל לתפקידים ממלכתיים.
בפוליטיקה האנגלית יש מושג שרצוי שנאמץ אותו אצלנו מפעם לפעם והוא נקרא – It's not done זה לא נעשה! יש דברים שפשוט לא עושים! מינוי ג'ידא רינאוי-זועבי לתפקיד הקונסולית הכללית של ישראל בשנחאי, סין הוא אחד מהם!
הכותב הוא גלעד כץ – הקונסול הכללי של ישראל בדרום מערב ארה"ב, לשעבר.