אחד ממיליון העותקים של "פניני הלכה" שנמכרו מצוי בביתנו. בילדותי כשהתלבטנו בהלכות שבת, נעזרנו בשמירת שבת כהלכתה (מהדורה קמא), בנושאים אחרים נעזרנו במשנה ברורה. מבחני ההלכה בבית הספר היו על קיצור שולחן ערוך (גאנצפריד) ואילו ילדי הגדולים נבחנו על קיצור שולחן ערוך (מקור חיים).
-
עוד באותו נושאהרב אליעזר מלמד תחת מתקפת רבנים: "סטייה מדרכה של פסיקת ההלכה בישראל"
03/02/22 16:00
בשנים האחרונות ספקות הלכתיים במצבים שונים ומשתנים במיליון (!) בתים בעם ישראל, מתבררים קודם כל על רקע הכרעותיו ההלכתיות של הרב מלמד, המוצגות בצורה בהירה וקולחת בספריו. יתכן שלקבלה מעין זו כיוון הרב קוק כשכתב שהכרעות הלכתיות בעם ישראל מוכרעות באמצעות קבלת העם כולו (ראי"ה קוק, אדר היקר, פרק ד' ועוד), ותוך שימת לב למה 'שפשט ברוב ישראל' (על דברי הגמרא בע"ז ל"ו ע"א).
אודה, שלעיתים, הופתעתי מהכרעותיו של הרב מלמד, אך תמיד מצאתי את עמדתו מנומקת בהערות – כך שגם לחילוקי הדעות היה עוגן. יתרה מכך, אני יכולה להעיד שהרב מלמד זמין, קשוב ומכיר מרחבים רבים ושונים, מחוץ לשומרון – ועל כן פסיקותיו נכתבות בשפה נגישה לרבים.
הקריאות להחרים את הרב או את ספריו, חורגות, לדעתי, מהדרך הראויה לנהל "מחלוקת לשם שמים", ואולי למצב מעין זה התכווין הברטנורא בפירושו למשנה זו: "ומחלוקת שאינה לשם שמים, תכלית הנרצה בה היא בקשת השררה ואהבת הניצוח, וזה הסוף אינו מתקיים"
ד"ר טובה גנזל, יועצת הלכה, מרצה בחוג הרב תחומי למדעי היהדות ובמדרשה באוניברסיטת בר-אילן.