ועדת העלייה והקליטה שבה ודנה היום (ג') בבירורי היהדות הנערכים לקרובים המבקשים להינשא ברבנות.
לדברי יו"ר הוועדה, ח"כ אברהם נגוסה מהליכוד: "זה דיון רביעי בנושא לגבי בירורי יהדות של קרובי המבקשים להינשא ברבנות (צד שלישי). היועץ המשפטי של בתי הדין הרבניים הבטיח באחת הישיבות הקודמות, כי הרבנות הראשית תדון בכללים של בירורים אלו, וכי הנושא ייפתר בתיאום עם היועץ המשפטי לממשלה. בישיבות הקודמות גם נטען כי בתי הדין הרבניים פועלים בחוסר-סמכות בבירורים אלו.
"בית המשפט העליון דן בנושא בימים אלו, ואיננו מתייחסים לעמדת המדינה בבג"ץ. הדיון במועצת הרבנות הראשית התעכב בישיבתה האחרונה, בגלל עומס נושאים, ולמרות זאת פנינו לרב הראשי כי ישלח את נציגו".
הרב רפאל פרנאק, ראש לשכתו של הרב דוד לאו, השיב כי "הנושא יידון בישיבות הקרובות". נגוסה ציין כי מסקנות הוועדה הן כי עמדת היועץ המשפטי היא שקיים קושי משפטי בהתנהלות הרבנות, וקרא ליועץ המשפטי להורות על הפסקת בירורי צד ג' – עד החלטת מועצת הרבנות הרבנות הראשית.
מירב תורג'מן, היועצת המשפטית של הוועדה ציינה, כי במכתב הרב פראנק אין התחייבות למועד עריכת הדיון בנושא, אך משה באגד, יועץ שר הדתות, השיב כי "מדובר בנושא חשוב לכל הגורמים. למרות העתירה, בתי הדין הרבניים, שהם סמכות שיפוטית עצמאית לכל דבר ועניין, ממשיכים לנהוג לפי פרשנותם את סמכותם בעניין. אם יש למשרד המשפטים עמדה בנושא הוא יכול ומוזמן לפנות כמקובל. במועצת הרבנות החדשה, לאחר שתיבחר, ייערך דיון בנושא". להערכתו תשובה מסודרת תגיע בתחילת מושב החורף.
ח"כ יוליה מלינובסקי מישראל ביתנו, ציינה כי "מדובר באבסורד. היועץ המשפטי לממשלה מודיע במפורש כי אין לבדוק את יהדותו של מי שאינו ביקש זאת, ובכל זאת, גוף ממשלתי פועל בניגוד לחוות דעתו".
ח"כ עליזה לביא מיש עתיד האשימה את משרד הדתות במעילה בתפקיד, בזלזול בוועדה ובכנסת. "כבר חצי שנה דנים בנושא ואנחנו לפני שוקת שבורה בפצע מדמם של התייחסות הרבנות, ויש להחמיר את הכלים שברשותנו, לפנות ליו"ר הכנסת ולבקש את השתתפותו בישיבה הבאה בנושא", אמרה.
לדברי הרב אלון נגוסה, נציג בתי הדין הרבניים, בדיון מקדמי בעניין במועצת הרבנות הראשית, כולל עם נציגי בית הדין הרבני הגדול, אך לא הגיעו למסקנות, ובאחת מהישיבות הקרובות יידון הנושא שוב.
יעקב פרידברג, ממחלקת הייעוץ והחקיקה משרד המשפטים, תיקן כי "בעמדת המשרד, לא נאמר בצורה חדה יש מניעה מבתי הדין הרבניים לבירורי-יהדות של צד ג', וגם אין התחייבות לערוך שינוי במצב הקיים בגלל קשיים משפטיים. אין מניעה חוקתית לעשות את הבירורים האלה. אין לנו סמכות מול בתי הדין הרבניים אלא רק מול הנהלת בתי הדין. אנחנו ממשיכים לעקוב אחרי החלטות מועצת הרבנות הראשית בעניין, אין 'גרירת-רגליים' מצדנו, ואנו נוקטים זהירות בצעדנו".
אליהו עמדי, ראש תחום מרשם ודרכונים במרשם האוכלוסין, סיפר כי אין ממשק עבודה קבוע ביניהם עם הרבנות הראשית. "אם הרבנות הראשית מודיעה לנו כי מישהו הרשום כ'יהודי' הוא למעשה אינו-יהודי - ויש להם סמכות לבירור זה- הוא מוזמן לפגישה. אם הוא מסכים – מעמדו הדתי מוחלף, אם הוא אינו מגיע או אינו מסכים לשינוי מעמדו – ואלו רוב המקרים - רישומו כיהודי אינו מוחלף".
הרב שאול פרבר, יו"ר ארגון 'עתים', שמסייע לציבור הישראלי מול הבירוקרטיה של שירותי הדת בישראל, אמר בעקבות הדיון: "אנחנו ב'עתים' מטפלים במספר מקרים של חקירות יהדות יזומות שנעשות לאנשים שמעולם לא פנו לרבנות או למשרד הפנים בנושא. בחלק מהמקרים אף גילו שהתנהלה חקירה בעניינם רק לאחר מעשה, כשהממסד כבר מסמן אותם כלא יהודים. מדובר באנשים שכבר הוכיחו יהדותם בעבר, והמדינה לפתע מטילה בכך ספק, מבלי להביא סיבות ממשיות – וברגע אחד עולמם קורס עליהם.
"כבר הובהר כי אין לרשויות סמכות לעשות זאת, כפי שהשיב היועמ"ש לעתירה בבג"ץ שמתנהלת על הנושא, אך בצורה מקוממת, זה לא מונע מהגופים האמונים על הרישום להמשיך את החקירות. מדובר בחריגה ברורה מסמכותם, תוך פגיעה חמורה באזרחים. אנו מברכים את הקריאה של הועדה לחדול לאלתר מכל החקירות עד שיובהר העניין, ומקווים שעל אף שהרבנות מתמהמהת מלדון בנושא, הגורמים שיכולים להפסיק את ההתנהלות הזו יעשו זאת, ויפה שעה אחת קודם".