מדיניות חריגה של מערכת הביטחון ברצועת עזה: למרות המשך הלחימה בחמאס והפגיעה בבכיריו, בישראל החליטו בשלב זה שלא לפגוע בראשי הערים ובבכירים במערכות הממשלתיות והמוניציפליות של ארגון הטרור. לפי גורמים צבאיים שצוטטו ב"וואלה", מאחורי ההחלטה עומד חשש מקריסת המערכות השלטוניות ברצועה ומהיווצרות כאוס אזרחי שעלול להתגלגל לפתחה של ישראל.
ממשיכים לבצע סיכולים ממוקדים
על פי גורמים צבאיים, החשש הוא שחיסול ראשי הרשויות והפקידות הבכירה יותיר חלל שלטוני שאיש לא יוכל למלא. גם ארגוני הסיוע הבינלאומיים, לפי ההערכות בישראל, לא יצליחו להשתלט על ניהול המערכות האזרחיות. ברקע עומדת גם התנגדותה של ממשלת ישראל לכניסת הרשות הפלסטינית לרצועה, לצד הדרישה למצוא גורם שלישי שינהל את עזה במקום חמאס.
עם זאת, ההחלטה אינה מעידה על הפסקת הפעילות נגד ארגון הטרור. צה"ל ושב"כ ממשיכים לבצע שניים עד שלושה סיכולים ממוקדים מדי יום נגד פעילי ומפקדי הזרוע הצבאית של חמאס. בין היעדים נמצאים מחבלים שהשתתפו בטבח 7 באוקטובר, פעילים שנערכים להוציא לפועל פיגועים נגד ישראל ומי שעוסקים בשיקום היכולות הצבאיות של הארגון.
המקורות האנושיים הורחבו
אחד השינויים המשמעותיים שמאפשרים את הפעילות הוא השיפור ביכולות המודיעיניות של ישראל. בשנה האחרונה הצליחו יחידות אמ"ן ושב"כ להרחיב את מערך המקורות האנושיים ברצועה ולפתח יכולות שמאפשרות לאסוף מידע מדויק בזמן אמת. זאת, בשילוב יכולות התקיפה של מרכז האש בפיקוד הדרום וחיל האוויר, שמאפשרות לעקוב אחר בכירים ולהוציא לפועל סיכולים ממוקדים.
במערכת הביטחון מזהים במקביל שחיקה משמעותית ביכולות חמאס: לארגון יש פחות מקומות מסתור, פחות מנהרות ומחסור במפקדים ותיקים שמכירים היטב את שיטות הפעולה של ישראל. למרות זאת, הזרוע הצבאית ממשיכה לנסות לשקם את יכולות איסוף המודיעין שלה, בין היתר באמצעות מעקב אחר פעילות צה"ל לאורך הקו הצהוב ובעומק הרצועה.