בית המשפט העליון קבע שגיורים שנערכים בבית הדין הבינלאומי לגיור "אהבת הגר", בראשות הרב חיים אמסלם, יוכרו לצורך חוק השבות. בית המשפט, בהרכב שכלל את הנשיא יצחק עמית והשופטים יעל וילנר וחאלד כבוב, קבע זאת בניגוד לעמדת הפרקליטות ודחה ערעור שהוגש בנושא על ידי רשות האוכלוסין וההגירה.
התיק החל בעתירה של אזרחית הפיליפינים שהגיעה לישראל ב-2005 כמטפלת סיעודית. היא התגיירה בבית הדין "אהבת הגר" ב-2018, והמדינה דחתה שוב ושוב את בקשתה לאזרחות. בית המשפט המחוזי בירושלים קיבל את העתירה וקבע שיש להכיר בבית הדין בראשות הרב אמסלם. המדינה הסכימה לתת לה אזרחות, אבל ערערה נגד ההכרה העקרונית בבית הדין עצמו.
כעת, בית המשפט העליון קבע שאין מחלוקת על מעמדו של הרב אמסלם כסמכות רבנית הלכתית בתחום הגיור, וכי בית הדין בודק בקפדנות את המתגיירים ואת כנות כוונותיהם להצטרף לעם היהודי. עו"ד דוד אמסלם, בנו של הרב אמסלם שגם ייצג את התיק בבית המשפט, הגיב להחלטה: "מי שמתגייר בכנות בבית דין אורתודוקסי בעל מעמד הלכתי יכול היום לקבל אזרחות מכוח חוק השבות. זה פותר בעיה לאנשים רבים שראויים לגיור, ושהמדינה סירבה להכיר בהם במשך שנים".
במקביל בכנסת: יוזמה לשינוי חוק השבות
הפסיקה של בית המשפט העליון מגיעה על רקע הצעת חוק שהגישה ח"כ לימור סון הר מלך מעוצמה יהודית. מטרת ההצעה היא לבטל את פסיקת בג"ץ שהכירה בגיורים לא-אורתודוקסיים לצורך חוק השבות. ההצעה דורשת לשנות את הגדרת "מיהו יהודי" בחוק השבות, כך שרק גיור שנעשה כהלכה יוכר לצורך הגדרת יהדותו של אדם. גם הפסיקה של בית המשפט וגם הצעת החוק מתרחשות כחלק מהמאבק הרחב על גבולות ההכרה בגיור בחוק השבות.