עם פתיחת מושב הכנסת ה-26 וכינונה של הכנסת החדשה, ח"כ מאיר פרוש ממפלגת יהדות התורה הגיש שורה של הצעות חוק. מדובר בחוקים העומדים בליבת סדר היום של הציבור החרדי, ובראשן שתי הצעות חוק שנועדו להסדיר את מעמדם החוקי של בני הישיבות. בכך, הליכי המעצר והאכיפה הפלילית נגד לומדי התורה יופסקו מיידית.
על פי הצעת החוק, בדומה למנגנון שהיה, שר הביטחון יוכל להעניק צו דחיית שירות לתלמיד ישיבה הלומד לימודים תורניים באופן סדיר בהיקף שלא יפחת מ-45 שעות שבועיות. צו הדחייה יינתן לתקופה של עד שנה בכל פעם ויתחדש מעת לעת - עד שהתלמיד יגיע לגיל 26, גיל הפטור הקבוע בחוק, ואז יעניק לו שר הביטחון פטור מלא מחובת שירות סדיר.
"חוק הקפאת המעצרים"
במקביל להצעת החוק הקבועה, הגיש ח"כ פרוש יחד עם ח"כ שטארק, הצעת חוק דחופה בהוראת שעה - "חוק הקפאת המעצרים". לפי הצעת החוק, לא יינקטו הליכי מעצר, חקירה או אכיפה כלפי תלמידי ישיבות שמועד התייצבותם חל מיולי 2023 ואילך. זאת בתנאי שיצהירו כי הם לומדים בהיקף של 45 שעות שבועיות בישיבה ואינם עוסקים בעיסוק נוסף. בדברי ההסבר להצעה נכתב כי היא מוגשת על רקע "שעת חירום יהודית וחברתית", ובאה לתת מענה למציאות משפטית שהובילה לתסיסה עמוקה, לתחושת רדיפה ולקרע פנימי. מטרת הוראת השעה היא לעצור באופן מיידי את סחף המעצרים ולהרגיע את הרוחות בשטח, עד להשלמת חקיקה כוללת להסדרת מעמדם.
בלשכת פרוש ציינו כי הגשת צמד הצעות החוק עם פתיחת מושב הכנסת, נועדה להציב את השמירה על לומדי התורה בראש סדר העדיפויות הפרלמנטרי. עוד הודגש, כי הסדרת מעמדם של בני הישיבות היא אבן יסוד שעליה נבנתה המציאות במדינת ישראל מאז הקמתה. הצעת החוק נשענה על התפיסה כי לימוד התורה הוא ערך היסוד העמוק ביותר במורשת העם היהודי מאז מעמד הר סיני, ועל המדינה מוטלת החובה המוסרית לאפשר את אורח חייו של הציבור המבקש להקדיש את חייו ללימוד התורה.
הצעות החוק הללו מגיעות על רקע המגעים של מפלגת יהדות התורה להצטרפות לממשלה בראשות גדי איזנקוט, לאחר שאביגדור ליברמן הסיר מעליהם את הווטו. המפלגה הציבה תנאים ברורים למעורבות בהקמת ממשלת גוש השינוי, ובראשם דרישה להסדרה מיידית של סוגיית גיוס בני הישיבות.