פורום חברות הקדישא יחד עם חמש חברות קדישא מרכזיות (תל אביב-יפו, ירושלים, חיפה, ראשון לציון ופתח תקווה) עתרו לבג"ץ, בבקשה לקיים דיון דחוף לאחר שהוקפאו פרויקטים רבים להקמת מקומות קבורה בערים המרכזיות.
שורש המשבר טמון במעבר שהחל בשנים האחרונות לבנייה בקומות, שעלות בנייתה גבוהה בהרבה מזו של קבורת שדה, ומימונה מתבסס על מכירת החלקות בחיים. אולם תעריפי רכישה מבוססים על עלויות משנת 1997 ולא עודכנו. בחודש מאי המשרד לשירותי דת פרסם טיוטת צו להעלאת התעריפים, על פיה לדוגמה תעריף המקסימום בתל אביב יעלה מכ-19 אלף שקלים לכ-35 אלף שקלים. עדכון התעריפים אינו פוגע בזכאות לקבורה בחינם. היועצת המשפטית של המשרד תמכה בקידומו, אך נקבע כי אין לקדם את הצו בשל תקופת הבחירות.
לפני כשבועיים, מנכ"ל המשרד לשירותי דת, המפקח על תחום הקבורה, שלח מכתב בו התריע מפני נזק כבד ועצירת עבודות, ועכשיו מהעתירה עולה כי המשבר כבר בפתח. על פי העתירה, בטווח של שנה עד ארבע שנים מקומות הקבורה הפנויים צפויים לאזול במספר מקומות מרכזיים, ועל מנת להקים מבני קבורה לגובה יידרשו כשש שנים. כמו כן, הוקפאו פרויקטים להקמת כ-40 אלף מקומות קבורה בתל אביב ובחיפה, בהיקף השקעה של מעל חצי מיליארד שקלים, ובירושלים פרויקטים להקמת כ-8,000 קברים נמצאים בסכנת עצירה, והקבלנים החלו כבר להאט את העבודות.
היערכות למקרי חירום
נוסף לזאת, בעקבות לקחי 7 באוקטובר, המדינה חייבה את חברות הקדישא בתל אביב, ירושלים וחיפה להחזיק מלאי חירום של אלפי קברים נוספים לתרחיש של אסון המוני או רעידת אדמה קשה. החברות מתריעות כי עצירת המימון והפיתוח תפגע ישירות ביכולת להחזיק במלאי חירום זה.
כעת, העתירה דורשת להורות לשר להביא את צו התעריפים לאישור ועדת הפנים של הכנסת, או לחלופין, לבטל את חובת הקבורה הרוויה כל עוד אין לה מקור מימון, או להקצות קרקעות נוספות לקבורה. בתגובה לכך, השופט אלכס שטיין מבית המשפט העליון קבע כי על המדינה להגיש תגובה מקדמית לעתירה עד לחודש הבא.
מפורום חברות הקדישא נמסר: "אי אפשר להטיל על חברות הקדישא אחריות להיערכות לאסון המוני, ובאותה נשימה למנוע מהן את המקורות לפיתוח התשתיות הנדרשות. אנחנו מבקשים מבית המשפט לאפשר את השלמת ההליך המקצועי לפני שהמחסור יהפוך למשבר לאומי. ביום של אסון חלילה, יהיה מאוחר מדי להתחיל לתכנן ולהקים מקומות קבורה".