שנה לאחר שגופתו הושבה לישראל והובאה לקבורה, מתפרסם הבוקר מכתב אישי שכתב סגן הדר גולדין ז"ל למפקדו, חודשים ספורים לפני שנפל בקרב ברפיח במבצע צוק איתן וגופתו נחטפה בידי חמאס. כך דווח בישראל היום. במכתב, שנכתב לבקשת מפקדו דאז אל"ם (במיל') עידו אסרף, שביקש מגולדין לשתף אותו בדילמות פיקודיות. גולדין במכתב שיתף בשני מקרים מיוחדים שהיו לשניים מחייליו.
"שליחות - לא לנפנף בדגל ולשיר את ההמנון, אלא לעמוד בשני טורים בדרך לעזה"
אחד הסיפורים הוא של חייל שעלה מאתיופיה כשנתיים וחצי קודם לכן, שגולדין תיאר כחייל מקסים עם מוסר עבודה נדיר. יחד עם אחיו הוא חסך מאה אלף שקלים כדי לעזור להוריו לעזוב את מרכז הקליטה ולרכוש דירה. גולדין ביקר את המשפחה, נחשף לתנאי המחיה הקשים ודאג לה למקרר, תנור וציוד בסיסי. כשהחובות הביאו את החייל לשקול מעבר לשירות יומי כדי שאחיו לא יפסיק את לימודיו, גולדין סייע לייצב את המצב באמצעות גורמי הת"ש ותרומה שגויסה למשפחה.
סיפור נוסף עסק בלוחם מוכשר שביקש לעזוב את המסלול הקרבי משום שלא מצא בו שליחות. גולדין לקח אותו לשיחה והסביר לו מהי שליחות בעיניו: "לא לנפנף בדגל ולשיר את ההמנון, אלא לעמוד בשני טורים בדרך לעזה, כשנופלים קסאמים על משפחות של חברים שלך". כדי לעזור לחייל להבין את השליחות הוא סיפר על הקשר שלו עצמו עם המפקד הסמל שלו: "בעלי דעות פוליטיות 180 מעלות הפוך וזה לא מונע מאיתנו לישון כפיות כבר שנתיים בשטח, לאהוב ולעבוד אחד עם השני בצורה אדירה. זה מה שיפה בצבא, שאתה נפגש עם אנשים בלי המחיצות". למרות הניסיונות להדליק אצל החייל את הניצוץ, למחרת, מודה גולדין, החייל חזר אליו "כבוי ואדיש" וביקש לעזוב.
את המכתב חתם גולדין במילים: "האתגרים האלו מוציאים ממני כוחות חדשים ממקומות שלא חשבתי שאתקל. בקיצור, שמח אצלי". מפקדו אסרף, שהציג את המכתב להוריו של גולדין כבר ב-2014, סיפר שהוא מקריא אותו עד היום גם לבנו ולחבריו בכיתה ו': "הדר היה בחור חייכן, מסור, איש של אנשים, אהבת האדם הייתה אצלו ערך עליון".