השעה 03:30 לפנות בוקר. השקט של היישוב הקהילתי כמון שבגליל נקטע בבת אחת על ידי צרורות ירי. משפחות מתעוררות בבהלה, הורים ממהרים לבדוק שהילדים שלהם בטוחים והודעות מודאגות מתחילות להופיע בקבוצות הוואטסאפ. במרחק מטרים ספורים מהבתים, בכמאנה הסמוכה, מתרחשים אירועי ירי פליליים שמערערים את תחושת הביטחון של התושבים.
"בלילה האחרון היה צרור, חתיכת צרור של יריות, אומנם בבודדת אבל צרור משוגע בשלוש וחצי בלילה", מספר אחד התושבים, שביתו נמצא סמוך למוקד הירי. "אשתי התקשרה למשטרה באותו רגע. פשוט עמדו וחוררו לו שם את הבית וחוררו לו שם את השמיים", הוא מתאר את האירוע לחדשות 12.
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
כמון, יישוב קהילתי שהוקם בשנות ה-80 ומשתייך למועצה האזורית משגב, מונה כ-200 משפחות. הוא שוכן על רכס הר כמון, בסמיכות למכמנים ולכמאנה, יישוב בדואי הכולל כמה מתחמי מגורים. המרחק הקצר בין הקהילות הופך את אירועי האלימות בכמאנה לאיום מוחשי גם עבור תושבי כמון, שחלקם מתגוררים במרחק מטרים ספורים ממוקדי הירי.
"הם היו מטר מהבית"
אחד התושבים מספר על לילה שבו הגיעו חמושים לבית של שכן בכמאנה. "סביר שנכנסו לשכן בדואי ממול אליו הביתה, ירו לו בתוך הבית, ואז הם ברחו", הוא משחזר. באותו לילה אשתו שהתה לבדה עם הילדים, בזמן שהוא שב מחו"ל. "ראיתי אותה, היא רעדה כולה, מתה מפחד. הכלבים נבחו דקה לפני, העירו אותה. בפעם הראשונה היא לא הבינה שזה זה". רק לאחר שצפה בתיעוד מצלמות האבטחה הבין עד כמה קרובים היו החמושים לביתו: "ואז ראינו שהם היו מטר מהבית, ואז ראינו שהם ברחו משם, ואז אתה מתחיל להבין את גודל האירוע".
החשש כבר משפיע על שגרת החיים של המשפחות. תושב אחר, שעזב את המרכז ועבר לגליל לפני כשלוש שנים, מספר כי המציאות הנוכחית רחוקה מאוד מהחלום שהביא אותו צפונה. "מהמרכז עליתי לצפון. עליתי להתיישב, רציתי את הגליל. עזבתי את הכול, החלפתי עבודות. כזה דבר לא היה לי בחיים", הוא אומר. לדבריו, הפחד הגיע גם לתוך הבית: "אני חוזר הביתה ב-12 כי אני לא יכול להשאיר את הילדים שלי לבד".
למרות הירי: "אנחנו יודעים לגור ביחד"
לצד תחושת חוסר הביטחון, תושבי כמון מבקשים להבהיר כי הם אינם רואים בשכניהם בכמאנה את האויב. לדבריהם, בין הקהילות מתקיימים קשרים יומיומיים וחברויות ארוכות שנים. "אנחנו חיים קרובים ומאוד משותפים, עם קשרים מאוד טובים בין האנשים", מספר אחד התושבים. "הגננות אצלנו ביישוב, מרביתן הן מכמאנה, והן מדהימות. משחקים במגרש הרבה פעמים ביחד".
התושבים מדגישים כי גם בכמאנה סובלים מהפשיעה ומאירועי הירי, וכי האלימות פוגעת בשתי הקהילות. "אנחנו ביחסים טובים ואנחנו גם רוצים לשמור על יחסים טובים כאלו. הם סובלים גם הם מהירי", מספר אחד מהם. תושב נוסף מסכם את התחושה: "אנחנו חיים בצמידות ומה שפוגע בנו גם פוגע בהם והפוך", וקורא לשיתוף פעולה ול"ריכוז מאמץ" במאבק בפשיעה.
עבור תושבי כמון, המעבר לגליל היה בחירה בחיי קהילה ובסביבה שבה יוכלו לגדל את ילדיהם בביטחון. כעת, כשהירי נשמע באמצע הלילה והחשש כבר משנה את שגרת המשפחות, הם מבקשים להחזיר את תחושת הביטחון שאבדה. מבחינתם, המאבק בפשיעה אינו מאבק של קהילה אחת נגד אחרת, אלא אינטרס משותף של כל תושבי האזור.