הניצחון בבחירות אינו מבטיח למפלגה הגדולה ביותר את ראשות הממשלה. לאחר פרסום התוצאות הרשמיות, נשיא המדינה יצחק הרצוג יקיים התייעצויות עם נציגי הסיעות ויחליט על מי להטיל את הרכבת הממשלה. הוא אינו מחויב לבחור במועמד שקיבל את מספר ההמלצות הרב ביותר, אלא רשאי לשקול את סיכוייו לגבש קואליציה.
מי יקים את הממשלה הבאה?
על פי החוק, ההחלטה צריכה להתקבל בתוך שבעה ימים מפרסום התוצאות. אם התוצאות הרשמיות יפורסמו ב-4 בנובמבר, המועד האחרון להטלת המנדט יהיה 11 בנובמבר. המועמד הראשון יקבל 28 ימים להרכבת הממשלה, והנשיא יוכל להעניק לו הארכה של עד 14 ימים נוספים. אם המועמד יודיע שאינו מצליח במשימה, לא יודיע שהרכיב ממשלה בתום התקופה או שהכנסת תדחה את בקשתו להביע בה אמון, הנשיא יצטרך להחליט בתוך שלושה ימים כיצד להמשיך.
הוא יוכל להעביר את המשימה לחבר כנסת אחר שהסכים לקבלה, או להודיע ליושב ראש הכנסת שאינו רואה אפשרות להרכיב ממשלה. אם יבחר במועמד שני, יעמדו לרשותו 28 ימים ללא אפשרות להארכה. כישלון המועמד השני, או החלטת הנשיא שלא להעביר אליו את המנדט, יפתחו חלון של 21 ימים שבו יוכלו לפחות 61 חברי כנסת לבקש בכתב להטיל את המשימה על חבר כנסת מסוים שהסכים לכך בכתב.
במקרה כזה הנשיא יהיה מחויב להטיל עליו את התפקיד בתוך יומיים, ולרשותו יעמדו 14 ימים בלבד. אם לא תוגש בקשה הנתמכת ברוב חברי הכנסת, אם המועמד לא יצליח להרכיב ממשלה או יודיע שאינו מסוגל לעשות זאת, הכנסת תיחשב כאילו החליטה על התפזרותה. כך גם אם המועמד יציג ממשלה והכנסת תדחה את בקשתו לאמון. במקרה כזה הבחירות הבאות יתקיימו בתוך 90 ימים.
בזמן שהמגעים הקואליציוניים יימשכו, הכנסת החדשה תתחיל לפעול. השבעת הכנסת ה-26 נקבעה ל-10 בנובמבר, והיא אינה תלויה בהקמת הממשלה. לאחר שחבר הכנסת שהוטלה עליו המשימה יצליח להרכיב ממשלה, עליו להודיע על כך לנשיא וליושב ראש הכנסת, שיקבע ישיבה לכינונה בתוך שבעה ימים. במליאה יציג ראש הממשלה המיועד את קווי היסוד, את הרכב השרים ואת חלוקת התפקידים, ולאחר מכן תתקיים הצבעת אמון. עד שהממשלה החדשה תזכה באמון הכנסת ותיכנס לתפקידה, הממשלה היוצאת תמשיך לכהן.