בעיצומו של יום הבחירות, ראש ישיבת "אורות שאול" בתל אביב, הרב תמיר גרנות פרסם פוסט מעורר מחשבה על הפיצול הפוליטי והמתחים בחברה הישראלית, בו שיתף במסע האישי שלו בין כל חלקי המפה הפוליטית וטען כי הוא לא משתייך לאף מחנה.
"אני קצת שייך לכל אחד מהמחנות"
בדבריו פירט הרב גרנות מדוע הוא מוצא נקודת חיבור לכל אחד מהמחנות: את תחושת הריבונות והמשילות אצל בן גביר, ההתיישבות והתורה אצל סמוטריץ', הציונות הלאומית של ז'בוטינסקי בליכוד, התוכניות הרציניות של בנט. בנוסף לרעננות של עופר וינטר, הכלכלה האחראית והאזהרות המוקדמות אצל ליברמן, ההגינות והאידיאליזם אצל איזנקוט, עולם התורה של ש"ס ויהדות התורה, ואפילו את הכמיהה לשלום ולחופש של שכניו בתל אביב שמצביעים ל"דמוקרטים".
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
לצד זאת, הבהיר הרב כי אינו מסוגל להזדהות עד הסוף עם אף מסגרת: "אני קצת שייך לכל אחד מהמחנות, אבל באמת שבכל אחד מהם יש גם משהו שממש מעצבן אותי, ואפילו בלתי נסבל מבחינתי: לא מוסרי, לא יהודי, לא ריאלי, לא אוניברסלי, לא רודף אמת או לא רודף שלום, בלי ברית גורל או בלי ברית יעוד. אז מצד שני אני לא שייך לאף מחנה".
"אני בוחר בעם ישראל"
בעקבות הקרע הפנימי הגיע הרב להכרעה עקרונית ומפייסת: "החלטתי באופן סופי ומוחלט ללכת בדרכי ה' ולבחור את הבחירה של הקב"ה: 'הבוחר בעמו ישראל באהבה'. אני בוחר בעם ישראל, ובוחר לעשות את זה באהבה, לראות את הטוב בכל מחנה ואת נקודת האמת בכל מחנה. מעתה קראו לי: מטא-מחני, על-מחני, או פשוט אוהב ישראל. האותיות של המחנה שלי בקלפי: מ-א' ועד ת'".
לסיום הבהיר כי בכוונתו להצביע ולשלשל פתק ממשי כדי להשפיע על המדיניות וסדרי העדיפויות, אך קרא לציבור להפריד בין ההכרעה הטכנית לזהות: "הפתק שלי הוא רק הבחירה המעשית שלי, לא המחנה שלי. לכו לקלפי, הצביעו לפי צו מצפונכם, ומחר בבוקר, תהיה ההכרעה אשר תהיה, הרימו ראש, שמחו שעם ישראל בחר וקבלו את ההכרעה באהבה. עם ישראל הוא אישיות אחת שלמה".