שלושה שבועות בלבד לפני הבחירות, תמונת המנדטים עדיין רחוקה מלהיות יציבה. בטורו ב"ישראל היום", מנתח הפרשן משה קלוגהפט את הנתונים ומצביע על 26 מנדטים שלדבריו עשויים לעבור בין המפלגות, לצד שישה מנדטים נוספים של מצביעים שטרם גיבשו את דעתם.
"תקראו את הנתון הזה שוב: חמישית מאלה שעונים למי יצביעו לא באמת החליטו", כותב קלוגהפט. "תוסיפו לכך עוד 6 מנדטים שטרם גיבשו דיעה, ותקבלו את הסיפור של הבחירות האלה". לדבריו, דווקא בתקופה שבה שיעור המתלבטים גבוה, כל טעות בקמפיין עשויה לקבל משמעות.
הפערים בביטחון ההצבעה
קלוגהפט מתייחס למחקר שערך השבוע ובו נבדקו, לדבריו, שני פרמטרים: מידת הביטחון של המצביעים בבחירתם והחלופות האפשריות עבור המתלבטים. לפי הנתונים שהוא מציג, בקרב מצביעי הליכוד 90% בטוחים בהצבעתם, ואצל מצביעי עוצמה יהודית עומד הנתון על 86%. לעומת זאת, בקרב מצביעי מפלגת "ישר!" של גדי איזנקוט עומד הביטחון על 71%, ואצל מצביעי מפלגתו של נפתלי בנט על 59%.
הנתונים שמציג קלוגהפט כוללים גם תרחישי מינימום ומקסימום לכל מפלגה. לדבריו, הטווח של מפלגת איזנקוט נע בין 17 ל-29 מנדטים, של בנט בין 6 ל-16, ואילו הליכוד נע בין 19 ל-25 מנדטים. בציונות הדתית, הוא מציין, התרחיש נע בין ארבעה לתשעה מנדטים. "גם אם רוב המצביעים מתלבטים בתוך הגושים, בקרב צמוד שבו אנשים מקבלים החלטה ברגע האחרון ואחוז החסימה מאיים - הכל עוד גמיש", כותב קלוגהפט. "ארבע שנים מנהלים פה קמפיין, אבל הבחירות מתחילות עכשיו".
"מחלת הרקע של שני המחנות"
בהמשך הטור עובר קלוגהפט לביקורת על הקמפיינים של שני הגושים. הוא מכנה את התופעה "אוברקיל" ומתאר מצב שבו, לדבריו, המפלגות עלולות להרחיק מצביעים מתלבטים דווקא באמצעות קמפיינים אגרסיביים. בהתייחסו לנתניהו, קלוגהפט מתמקד במתקפה האחרונה נגד מפלגת "עמך ישראל" והעומד בראשה עופר וינטר, על רקע התבטאויות עבר של יוסף חדאד, הממוקם במקום השני ברשימה. לטענתו, נתניהו כבר מבין שוינטר לא יהיה "חייל שלו", ומשווה זאת לעימותים קודמים שהיו לנתניהו עם בצלאל סמוטריץ' ועם נפתלי בנט.
לדבריו, בגוש נתניהו עשוי להיות עניין במפלגת ימין שאינה מזוהה לחלוטין עם נתניהו, בעוד מפלגתו של וינטר מנסה למצב את עצמה כימין שמשרת אך אינו "משרת של ביבי". גם בגוש השינוי מפנה קלוגהפט ביקורת כלפי ההתנהלות הפוליטית. הוא מתייחס להפגנה המתוכננת במוצאי השבת בכיכר החטופים, שאמורה לעסוק בדרישה להקמת ועדת חקירה ממלכתית, וטוען כי הקמפיין היה צריך להתמקד בנושאים אחרים כדי לפנות למצביעים מתלבטים.
"לא אנחנו אלה שנצטרך לארוז"
בחלק האחרון של הטור מתייחס קלוגהפט לאיום הנשקף לדבריו ממצבה הביטחוני של ישראל, על רקע ציון שלוש שנים ל-7 באוקטובר. הוא מביא ציטוט שאמר מחבל לחטוף אבינתן אור לפני שחרורו, שלפיו הישראלים צריכים לעזוב את הארץ משום שהטבח יחזור על עצמו.
קלוגהפט משווה בין טבח 7 באוקטובר לבין אירועים היסטוריים בתולדות העם היהודי, וטוען כי האיום מצד אויבי ישראל עדיין קיים. את הדברים הוא חותם באמירה כי למרות קריאת המחבל לעזוב את ישראל, "את אירופה כבר ניסינו, בסוף לא אנחנו אלה שנצטרך לארוז".