בחודשים שקדמו לטבח 7 באוקטובר, בכירי מערכת הביטחון התריעו שוב ושוב מפני ההשלכות הביטחוניות של המשבר הפנימי בישראל. אתמול (ד') חלקים ממכתבי התרעה שלא פורסמו עד היום, לצד עדויות על שיחות סגורות, נחשפו בתחקיר של N12 בנוסף לדיווחים על פגישות שנדחו והאופן שבו ראש הממשלה בנימין נתניהו קיבל את האזהרות.
רצף ההתרעות החל כבר בחודש מרץ 2023. ב-9 במרץ, במהלך ביקור נתניהו ברומא, ביקשו ראשי הארגונים הביטחוניים להיפגש עמו ביחידות עם שובו לישראל. נתניהו הבטיח לשקול את הבקשה, אך כמה ימים לאחר מכן נמסר להם: "ראש הממשלה לא ייפגש עם ראשי הארגונים". ב-19 במרץ שלח ראש חטיבת המחקר באמ"ן דאז, עמית סער, מכתב לנתניהו והזהיר כי האויבים מתלבטים אם להמתין להיחלשות ישראל או לפעול נגדה. לאחר מכן נדחתה בקשת הלוי ובר לפגישה דחופה עם ראש הממשלה.
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
הרצי הלוי הזהיר כי ההרתעה נשחקת
ב-21 במרץ שלח הרמטכ"ל הרצי הלוי מכתב לנתניהו, שנחשף אמש לראשונה, ובו הזהיר כי ההרתעה נשחקת וכי האויבים מזהים הזדמנות לקדם מתווים התקפיים. הלוי ביקש להציג את הדברים בדיון, אך דיון על המסמך לא התקיים. ב-25 במרץ הזהיר גלנט בפומבי כי השסע חודר לצה"ל ולגופי הביטחון ומסכן את המדינה, וקרא לעצור את החקיקה. למחרת הודיע נתניהו על פיטוריו. ב-26 במרץ, בזמן ההפגנות בעקבות פיטורי גלנט, ניסח דוברו של נתניהו טופז לוק טיוטת הודעה על הקפאת המהלכים בנוגע לחקיקה ולכהונת שר הביטחון עד לאחר החגים הלאומיים ועל פתיחת הידברות. נתניהו התלבט אם לפרסמה, אך ההודעה לא פורסמה.
עוד עולה מהתחקיר כי ב-16 ביולי הזהיר עמית סער במכתב נוסף כי המשבר הפוליטי-חברתי מעודד את איראן, חיזבאללה וחמאס להסתכן בפעולות נגד ישראל. ב-18 ביולי נפגשו הלוי וגלנט עם נתניהו וניסו לשכנעו לעצור, ופגישה נוספת שביקש הלוי בוטלה בשל מצבו הרפואי של ראש הממשלה. ב-23 ביולי העביר הלוי מכתב התרעה נוסף על הפגיעה בהרתעה והסכנה שבהמשך המגמה. תגובת נתניהו נחשפת אמש לראשונה: "זה לא אנחנו! שידברו עם אלה בקפלן". באותם ימים הזהיר בר את נתניהו בטלפון האדום מפני סכנת מלחמה. ב-24 ביולי נדחו בקשות בר והלוי לפגוש את נתניהו, לקראת ההצבעה על ביטול עילת הסבירות.
"יש חשש למלחמה זירתית, ישראל בגירעון הרתעתי"
גם באוגוסט נמשכו ההתרעות. ב-9 באוגוסט הזהיר בר בוועדת משנה של ועדת החוץ והביטחון: "יש חשש למלחמה זירתית, ישראל בגירעון הרתעתי". ב-16 באוגוסט התריע איזנקוט במכתב לנתניהו על פגיעה בכשירות ובלכידות צה"ל וביקש להקפיא את החקיקה ל-18 חודשים. ב-21 באוגוסט דיווח המזכיר הצבאי אבי גיל בעדכון ביטחוני לנתניהו וללפיד על התחממות בזירות השונות, ובהן איראן, לבנון וארגוני הטרור בעזה.
ב-7 בספטמבר שלח גלנט לנתניהו מכתב בן שבעה עמודים, שנחשף אמש לראשונה, ובו התריע כי הפגיעה בהרתעה מחריפה והסיכוי להסלמה גובר, חודש בדיוק לפני הטבח. ב-13 בספטמבר הזהיר בר בוועדת המשנה לשירותים חשאיים מפני מלחמה קרבה ורב-זירתית.
נתניהו חשד כי הבכירים מבקשים להפיל את ממשלתו
לצד רצף ההתרעות, התחקיר מציג עדויות על החשדנות שבה קיבל נתניהו את אזהרות בכירי מערכת הביטחון. לפי הדיווח, גורמים שנחשפו לשיחות ולהתייעצויות בסביבתו, נתניהו חשד כי הבכירים מבקשים להכשיל את המהפכה המשפטית ולהפיל את ממשלתו. באחת ההתייעצויות נאמר לו כי פגישה עם ראשי מערכת הביטחון עלולה להיות "מלכודת", בשל החשש מהדלפות.
מטעמו של ראש הממשלה נמסר: "ראש הממשלה נתניהו לא קיבל שום התרעה מקדימה לפני ה-7 באוקטובר על התקפת חמאס מרצועת עזה או חמאס. ההפך הוא הנכון. כפי שמופיע בפרוטוקולים הרשמיים שמסר ראש הממשלה נתניהו למבקר המדינה, ראשי מערכת הביטחון טענו פעם אחר פעם שחמאס מורתע, שפניו להסדרה, ושיש לתת לו הקלות הומניטריות על מנת 'לשמר את השקט'".