שר המורשת עמיחי אליהו, הודיע הבוקר (ד') כי במלאת שלוש שנים לטבח שבעה באוקטובר, המיגוניות בעוטף עזה, שהפכו לזירות של לחימה, הסתתרות וגבורה יקבלו מעמד היסטורי רשמי. במסגרת זו, יוכרזו המיגוניות כ"עתיקות" וכאתרי מורשת לאומיים, כדי להעניק למבנים הגנה משפטית.
המהלך נועד למנוע פינוי, צביעה מחדש או טיוח
ההחלטה התקבלה בעקבות עבודת מטה במשרד המורשת, וכן לאחר פנייה של עשרות משפחות שכולות ושורדי שבי. בין המיגוניות שעליהן חלה ההכרזה נמצאת גם המיגונית של ענר שפירא ז"ל. במשרד המורשת מסבירים כי המהלך נועד למנוע פעולות של פינוי, צביעה מחדש או טיוח שעלולות למחוק את העדויות שנותרו על המבנים.
כזכור, בינואר לפני שנתיים חברת נתיבי ישראל החליטה לצבוע את המיגוניות מבפנים, וכתוצאה מכך נמחקו כמעט לחלוטין העדויות המצמררות לטבח שהתרחש במקום. סימני ההדף, חורי הקליעים וכתובות הזיכרון שהותירו אזרחים לזכר הנרצחים, כולם כוסו בשכבת צבע. המאורע גרר סערה תקשורתית וזעם מהשורדים ומשפחותיהם.
למרות שחוק העתיקות נועד במקור לממצאים קדומים, החוק מאפשר לשר הממונה להכריז גם על נכס מאוחר יותר כ"עתיקה", כאשר יש לו ערך היסטורי לאומי. אליהו השתמש בסמכות זו כדי להעניק למיגוניות מעמד מוגן, כך שלא ניתן יהיה לבצע בהן שינויים ללא אישור מקצועי.
"חובתנו להבטיח שסיפורי הגבורה לא יעלמו"
שר המורשת עמיחי אליהו אמר: "אירועי השבעה באוקטובר צרבו בבשרנו פצע עמוק, אך גם חשפו תעצומות נפש, גבורה וערבות הדדית שייזכרו לדורי דורות. בתוך התופת, הפכו המיגוניות הפזורות ברחבי עוטף עזה לזירות של מאבק הישרדותי, דם וגבורה שאין להם שיעור. חובתנו לדורות הבאים היא להבטיח שסיפורי הגבורה והאובדן יסופרו מתוך המרחב עצמו, ולא ייעלמו תחת שיקולים בירוקרטיים או רצון מהיר 'לנקות את השטח'".
במשרד המורשת מבהירים כי ההכרזה אינה משנה את הבעלות על המיגוניות ואינה מעבירה אותן לידי המדינה. עם זאת, היא מחילה עליהן משטר שימור, ולכן כל שינוי פיזי במבנים ידרוש אישור ותיאום מקצועי מול אנשי השימור של רשות העתיקות ומשרד המורשת. ההנחיה הועברה לגורמי הביצוע והשטח, במטרה לשמר את המיגוניות כעדות חיה לאירועי שבעה באוקטובר וכאתרי זיכרון והתייחדות.