שלוש שנים אחרי 7 באוקטובר, ישראל נערכת להקמת מערך משפטי ייעודי שבו יועמדו לדין מאות מהמחבלים שנקשרו לטבח ולחטיפת ישראלים. מדובר בפרויקט לאומי ורב-מערכתי, עליו עובדים בצה"ל ובשורה של משרדי ממשלה כבר חודשים, ובמסגרתו צפוי לקום בית משפט ייעודי באזור ירושלים. כזכור, החוק שמסדיר את הקמת המערך עבר בכנסת בחודש מאי, ומאז נכנסו הגורמים המקצועיים לתהליך מואץ של הקמת התשתית הנדרשת.
תחילת המשפט - ב- 2028
יש לציין כי המערך לא יעסוק רק במחבלי הנוח'בה, אלא בכלל המחבלים שנכנסו לישראל ב-7 באוקטובר, וכן במחבלים שהחזיקו בחטופים - גם אם החזקתם התרחשה במועד אחר. מדובר במאות של מחבלים שיידרשו לעמוד לדין לאחר השלמת החקירות, כשבמקביל הצבא קיבל אחריות על שלושה תחומים מרכזיים: מערך התביעה, מערך השפיטה שכולל בתי משפט ושופטים צבאיים ומערך מתן לנפגעי העבירה, שמספרם מוערך בכ-12 אלף.
בית המשפט צפוי לפעול בעטרות שבירושלים, בהתאם לקביעת החוק, ובדיונים צפויים להשתתף הרכבים של שלושה שופטים. חלק מהשופטים יהיו שופטי מחוזי מכהנים ואחרים שופטי מחוזי בדימוס, שיגויסו לתפקיד בתור אזרחים עובדי צה"ל כדי לענות על ההגדרה של "שופטים צבאיים". במקביל, נבנית תשתית פיזית ומשפטית הכוללת מתחם לבית המשפט, יחידת תביעה, מערך שופטים, מערכות מידע ומערך שיטפל בהבאת המחבלים, באבטחתם ובאבטחת בית המשפט. יש לציין כי מדובר בהיערכות מורכבת במיוחד, בין היתר בשל היקף החומרים והעדויות הצפויים בתיקים.
גם במישור המשפטי כבר מתבצעת העברת אחריות. בשנים האחרונות עסקה פרקליטות המדינה באיסוף החומרים ובהכנת התיקים, וכעת מתבצע תהליך של העברת המקל לפרקליטות הצבאית. ההערכה היא כי שנת 2027 תהיה שנת ההיערכות המרכזית, שבמהלכה יגויסו שופטים, יושלמו התשתיות ותגובש המעטפת המשפטית. ההליכים עצמם צפויים להתחיל במהלך 2028, כאשר ההערכה המקצועית היא שהם יימשכו מספר שנים, לנוכח היקף הראיות, העדויות והחומרים.
מלינובסקי: "מדובר במלחמה פוליטית"
במקביל להיערכות המקצועית, מתנהל מאבק פוליטי על קצב יישום החוק. ח"כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו), שמקדמת את המהלך יחד עם ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית), צפויה לקיים היום (ד') בכנסת דיון מעקב בנושא. בשיחה עם "חדשות כיפה", היא טוענת כי המטרה היא לוודא שהגורמים השונים אינם מתעכבים ושכל החסמים מוסרים. מלינובסקי הצביעה בין היתר על העברת פרקליטי המדינה לפרקליטות הצבאית, ההיערכות בשב"ס, הקמת התשתיות והשלמת החקירות כנקודות שדורשות טיפול. "אני לא מוכנה לקבל תירוצים", אמרה.
כעת, לדבריה, המאבק עבר משלב החקיקה לשלב היישום. היא טוענת כי האחריות לקידום המערך אינה יכולה להישאר רק בידי גורמי המקצוע, וכי הממשלה צריכה לנהל את האירוע באופן ישיר. היא אף מתחה ביקורת על השרים שלטענתה אינם מעורבים מספיק בתהליך, וטענה כי הסיבה היחידה לכך אינה ערכית - אלא פוליטית.
לא רק תהליך משפטי - אלא הסברתי
לדבריה, הקשיים החלו אף בתחילת הדרך, כאשר ועדת השרים לחקיקה לא התכוונה לתמוך בהצעת החוק, לאחר שהתקבלה חוות דעת משפטית שנטתה לדחות אותה. בעקבות כך, מלינובסקי הפעילה לחץ תקשורתי סביב האפשרות שהממשלה תפעל בהתאם לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, והציגה זאת כמצב שבו הממשלה משתפת פעולה עם היועמ"שית. לדבריה, רק לאחר הלחץ שהופעל הוחלט לקדם את הצעת החוק בקריאה הטרומית.
לצד ההליך הפוליטי וההליך המשפטי, מלינובסקי מדגישה גם את הצד ההסברתי שלוקח חלק מרכזי במהלך. "זו ההזדמנות שלנו להציג בצורה ברורה לעולם את הזוועות שקרו ב-7 באוקטובר", היא אומרת. גם בצה"ל נערכים למערכה ההסברתית מתוך הבנה שמדובר בעניין בעל משמעות בינלאומית, במסגרתו צפויות להיחשף כמויות גדולות של עדויות, צילומים וחומרי חקירה. לצד הבאת המחבלים לדין, עומדת גם המטרה להציג בפני העולם באופן בלתי אמצעי את התשתית הראייתית ואת מה שהתרחש ב-7 באוקטובר.