כתב ההגנה של סא"ל אריה עמידרור, קצין המודיעין של אוגדת עזה ב-7 באוקטובר, נחשף לראשונה ומציג את גרסתו להליך ההדחה מצה"ל ואת טענותיו ביחס לאחריותו למחדל המודיעיני. עמידרור עתר כבר במרץ 2026 נגד ההליך, אך העתירה התנהלה בחיסיון ובית המשפט דחה את טענותיו. בעקבות זאת הוטל צו איסור פרסום על המסמכים, שהוסר כעת.
ההתכתבות עם הנגדת ו', והטענות
על פי הפרסום של הכתב דורון קדוש, אחת הסוגיות המרכזיות שעולה מכתב ההגנה נוגעת להתנהלות מול הנגדת ו' מ-8200. עמידרור דוחה את הטענה כי התעלם מהמידע שהציגה, ומסביר כי תפקידה היה לעסוק באיסוף מודיעין הנוגע לתרגילי חמאס. לדבריו: "עם כניסתי לתפקיד קמ"ן אוגדת עזה, הנחיתי גוף מסוים ביחידה 8200 להפיק תרגילי אימונים של חמאס, על מנת לעמוד על יכולותיו הטקטיות של האויב. בעקבות הנחיה שנתן העותר (עמידרור) ובהוראת מפקדיה - ביצעה הנגדת ו' את הפקת התרגיל".
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
במסגרת העתירה חשף עמידרור גם התכתבות עם הנגדת ו', שבה התייחס למחלוקת סביב המידע שהועבר: "למען הסר ספק, מטרת המייל שלי לא הייתה להוריד אלא להרים. ובכל מקרה לא נראה לי שזו נקודה 'מחלוקת מוחלטת ונחרצת', כי ברור שככל שירבו החומרים שיופצו מרחב ההסכמה ילך ויגדל. אנחנו בתחילת הדרך", כתב לה.
עמידרור טוען כי לצד המחלוקת מול הנגדת ו', הוא עצמו יזם דיון שנועד לבחון מחדש את תפיסת האיום באוגדה. בכתב ההגנה הוא מתאר את מטרת המהלך כך: "במטרה לאתגר את הקונספציה, ולבחון את הנחות היסוד של האוגדה באשר לדפ"א לפיה ביכולת החמאס ובכוונתו להוציא לפועל פשיטה בודדת או רחבה".
לטענת עמידרור, הדיון לא נשאר ברמת האוגדה בלבד, אלא סיכומו הופץ עד לדרג הרמטכ"ל. הוא טוען כי בכך ניסה לערער על הנחות היסוד שעמדו בבסיס הערכת המצב, וכי הפרטים הללו לא קיבלו משקל בהחלטה להדיחו.
"העותר כופר בטענה כי כשל מקצועית"
אלא שגרסתו של עמידרור מעוררת ביקורת חריפה. לפי הטענות שהוצגו נגדו, הוא ביטל את הנגדת ו', לא זימן אותה לדיון המדובר ולא אפשר לה להציג את עמדתה. בנוסף, מפקד האוגדה לא עודכן בהתפתחויות המודיעיניות עד לשלב מאוחר, כאשר הדיון נקבע לאחרי החגים, כפי שעולה גם מהעתירה עצמה.
במוקד המחלוקת עומדת שאלת האחריות של קמ"ן האוגדה לכשל ההתרעה. עמידרור דוחה בכתב ההגנה את הטענה כי נכשל בתפקידו או שניתן לייחס לו אחריות להיעדר ההתרעה: "העותר כופר בטענה כי כשל מקצועית, או שהוא נושא באחריות פיקודית או מקצועית להיעדר התרעה למלחמה. משימת התרעה למלחמה אינה באחריות מודיעין האוגדה".
מנגד, בתגובת צה"ל לעתירה הוגדר באופן מפורש תפקידו של קמ"ן אוגדת עזה: "קמ"ן אוגדת עזה מוביל את כלל מאמצי האיסוף, ניתוח והנגשת המודיעין בגזרה - ניהול תמונת המודיעין, התרעה, איסוף ומחקר, ייעוץ פיקודי". עוד מצוין כי עמידרור שימש בעבר בתפקיד רמ"ד המטרות של מודיעין אוגדת עזה, שנים ספורות לפני 7 באוקטובר.
"המפקד היחיד בצה"ל שמשלם מחיר של ממש"
בצה"ל הציגו לבית המשפט תמונה שונה מזו שמבקש עמידרור להציג, וייחסו לו אחריות אישית לכשלים שנמצאו בתפקודו. בתגובת הצבא נכתב: "שורה של שגיאות מקצועיות ותקלות בהתנהלות העותר בלילה שקדם ל-7 באוקטובר, וכן עוד קודם לכן, בהערכת הסיכון הביטחוני הנשקף מארגון הטרור חמאס. העותר נושא באחריות אישית לכשלים שנמצאו בהתנהלותו - באופן הפעלת שיקול דעתו, מידת הבקרה שקיים, ורמת המקצועיות שהפגין במסגרת תפקידו. אחריות פיקודית - משמעה אחריות המפקד לנעשה ביחידה שעליה הוא מופקד".
צה"ל אף הזהיר מפני קבלת עמדתו של עמידרור שלפיה שאלת האחריות צריכה להיבחן רק במסגרת ההליך המשפטי, וטען כי קביעה כזו תפגע ביכולתו של הרמטכ"ל לפעול מול כשלים במערכת. בתגובת הצבא נכתב: "לתוצאה זו אין לתת יד".
אחת הטענות החריפות ביותר בכתב ההגנה נוגעת למחיר שלטענת עמידרור הוא משלם בעקבות אירועי 7 באוקטובר. לדבריו: "העותר הוא המפקד היחיד בצה"ל שמשלם מחיר של ממש, בדמות אובדן זכויותיו, בגין מחדלי הצבא והמדינה, בכל הקשור למודיעין והתרעה מפני כוונות ארגון הטרור חמאס". במסגרת טענתו זו הוא משווה את מצבו למפקדים נוספים שסיימו את תפקידיהם והשתחררו מצה"ל, בהם אלוף פיקוד הדרום פינקלמן, ראש אמ"ץ עודד בסיוק, מפקד אוגדת עזה אבי רוזנפלד ומפקד 8200 יוסי שריאל, שלטענתו עזבו את הצבא עם מלוא זכויותיהם.