רחל רבין-יעקב, ממקימות קיבוץ מנרה ואחותו הצעירה של ראש הממשלה המנוח יצחק רבין ז"ל, הלכה היום (ו') לעולמה בגיל 101. רבין-יעקב נולדה בתל אביב בשנת 1925 לרוזה כהן, שכונתה "רוזה האדומה", ולנחמיה רבין, שעבד בחברת החשמל.
חלוצה מראשית ימיה
כבר בצעירותה בחרה רבין-יעקב בדרך החלוצית. לאחר שסיימה את לימודיה בשנת 1942, יצאה עם גרעין "הנוער העובד" להכשרה בצפון, ובשנה שלאחר מכן, כשהייתה בת 18 בלבד, עלתה יחד עם חבריה להקים את קיבוץ מנרה - היישוב היהודי הראשון בהרי נפתלי.
רבין-יעקב נשארה במנרה במשך יותר משמונה עשורים, עד ימיה האחרונים. לאורך השנים מילאה בקיבוץ שורה של תפקידים, בהם מחנכת, מזכירה וחברת הנהלה. במסגרת מיזם "דור לדור" סיפרה בעבר על ימיו הראשונים של הקיבוץ: "עלינו בקבוצה קטנה מאוד. ההר היה קירח ושומם - בלי עצים, בלי דרכים, בלי מים".
"אני זו שטיפלה בו"
עם פרוץ מלחמת העצמאות עמדה מנרה, הסמוכה לגבול לבנון, תחת צליפות בלתי פוסקות של צבא קאוקג'י. בעוד מרבית האימהות והילדים פונו לכפר גלעדי, רבין-יעקב בחרה להישאר בקיבוץ. היא עברה הכשרה קצרה ואינטנסיבית, שימשה כאלחוטנית וכחובשת והגנה על היישוב לצד טיפול בפצועים שלא ניתן היה לפנותם.
באחד הסיפורים שסיפרה לימים על אותה תקופה, תיארה כיצד טיפלה בשני לוחמים שנפצעו לאחר פעולה בכפר הערבי הונין. חודשים לאחר מכן, במהלך נסיעה באוטובוס בתל אביב, זיהתה לדבריה אחד מהם לפי הצלקת שליד עינו. "שאלתי אם הוא נפצע במנרה והוא לא הבין איך אני יודעת", סיפרה. "סיפרתי לו בהתרגשות שאני זו שטיפלה בו".
עסקה גם בחינוך ופוליטיקה
לצד פעילותה בקיבוץ, הקדישה רבין-יעקב חלק משמעותי מחייה למערכת החינוך. היא הייתה המורה של הכיתה הראשונה במנרה ונמנתה עם מקימי בית הספר האזורי "הר וגיא" בקיבוץ דפנה. בשנות השמונים שימשה כמרכזת הפיקוח באגף לחינוך התיישבותי במשרד החינוך. בהמשך כיהנה כיושבת ראש עמותת המכללות האקדמיות לחינוך "אורנים" ו"סמינר הקיבוצים", וזכתה לאורך השנים בפרסים ובהוקרות על פעילותה. בשנת 2017 הומלצה על ידי התנועה הקיבוצית לקבלת פרס ישראל.
רבין-יעקב הייתה פעילה גם בזירה הפוליטית ובשנות החמישים והשישים הייתה חברת מרכז מפלגת "אחדות העבודה - פועלי ציון". היא אף הוצבה ברשימות המפלגה והמערך בבחירות לכנסת באותן שנים. בחייה האישיים נישאה רחל לרפי יעקב במהלך הפוגה הראשונה של מלחמת העצמאות. השניים הביאו לעולם שלושה ילדים ואימצו לביתם את בנימין (בינייה) ג'דידי, שלימים נפל בקרבות מלחמת יום הכיפורים. רפי יעקב הלך לעולמו בשנת 2012.
"מופת של עשייה חינוכית וציבורית"
נשיא המדינה יצחק הרצוג ספד היום לרבין-יעקב והגדיר אותה "מופת של עשייה חינוכית וציבורית". הרצוג ציין את פועלה כלוחמת בתש"ח ואת כאבה על רצח אחיה יצחק רבין, ואמר: "אני יודע כמה כאבה את הירצחו של אחיה יצחק, ולצד זאת בחרה להמשיך ולדבוק בעשייה למען הכלל".
ממש החודש, ספטמבר 2026, יצא לאור ספר ביוגרפי על חייה שכתבה נכדתה, מיה ולנטיין. רבין-יעקב, שנשארה נאמנה למנרה לאורך יותר מ-80 שנה, הסבירה בעבר בפשטות את הקשר העמוק שלה למקום: "מעולם לא חשבתי לעזוב. האהבה למקום והציונות הובילו אותי".