הרב הראשי לישראל הרב קלמן מאיר בר ערך השבוע ניחום אבלים בביתו של חלל צה"ל יקותיאל יהודה כץ הי"ד שגופתו הוחזרה ארצה לאחר למעלה מ-40 שנה. הרב, שלמד בחברותא עם יהודה בישיבת כרם ביבנה, שיתף את בני המשפחה בזכרונותיו מאותה תקופה.
כך למשל סיפר הרב שבשלב הגיוס של הבחורים, כאשר האוטובוסים הגיעו לשער הישיבה כדי לאסוף אותם לבסיס, נכנס יהודה לרגע לחדר השירותים. אלא שבמקום לעלות משם ישירות להסעה, הוא חזר פנימה לתוך בית המדרש, שהה בו רגע קצר, ורק אז יצא לעבר האוטובוס.
יהודה היה מוביל מעגל ריקודים לפני כל משימה
כשנשאל על כך, הסביר בפשטות: "לא יוצאים לצבא משירותים - יוצאים לצבא מבית המדרש". הרב תיאר כיצד אותה תפיסה ליוותה את יהודה גם בהמשך: עם הגעתו לנקודת הריכוז של החיילים, הוא היה זה שסחף את חבריו והוביל את מעגלי הריקודים בשמחה לפני היציאה למשימה.
לדברי הרב, המעשה הקטן הזה ביטא את הריכוז והמשמעת שאפיינו את יהודה גם בלימוד התורה, שם נהג לשבת כשפניו לקיר כדי למנוע כל הסחת דעת, ומתוך אותה תודעת שליחות יצא גם לשירותו הצבאי.
הרב הוסיף רעיון עמוק על מציאת הגופה והבאתה לקבר ישראל: כאשר יצאו בני ישראל ממצרים, עסק משה רבנו בעצמות יוסף. "גאולה אמיתית לא יכולה להתקיים כשמשאירים משהו מאחור. 'וייקח משה את עצמות יוסף עמו' - עמו, כדי שיהיה דוגמה לכולנו. יהודה מהווה דוגמה ומופת למסלול של בן עלייה".