מדי לילה לאורך החודש, קולות הסליחות והתפילה מהדהדים מכל פינה בעיר ומושכים אליהם אלפי מתפללים ומבקרים מכל הארץ. הייחוד הירושלמי בא לידי ביטוי בעיקר במגוון: מניינים בנוסח תימני, ירושלמי-חלבי, מרוקאי, פרסי, כורדי, מנייני מקובלים, חב"ד, קרליבך, ברסלב, ליטאי, אשכנזי ואיטלקי, כל אחד יכול למצוא כאן את התפילה והקצב שמדברים אליו.
בעיריית ירושלים נערכו מראש כדי ללוות ולסדר את אירועי החודש. ראש העיר בעצמו, שמחובר לעולמות החזנות והפיוט, מקפיד לאורך אלול לעודד ולחבר בין המסורות והסגנונות השונים בעיר, מתוך תפיסה ששעריה של ירושלים פתוחים לכולם.
יצאנו לסיור בין שלושה בתי כנסת ייחודיים בעיר כדי לשמוע מהגבאים וממנהיגי הקהילות על המסורות המיוחדות והמהפכה הצעירה שמתרחשת בלילות אלול:
שרידים מבית שני ברחביה: מניין בני רומא "כנסת ההיכל"
בשכונת רחביה פועל מניין איטלקי ייחודי של יוצאי רומא, הנקרא "כנסת ההיכל". נוסח התפילה כאן אינו אשכנזי ואינו ספרדי, זהו נוסח "בני רומאי" קדום, שמחזיק בתוכו שרידים של הנוסח הארץ-ישראלי העתיק.
יהונתן פצ'יפיצ'י, גבאי בית כנסת "כנסת ההיכל", שעלה לארץ בשנת 1997 מרומא, מתגורר בשכונת ניות ומתפלל בבית הכנסת באופן קבוע, מספר על השורשים עמוקים: "השם 'כנסת ההיכל' לקוח מבית כנסת קדום ברומא, שנקרא כך מכיוון שנוסד עוד בזמן שבית המקדש היה קיים. בית הכנסת המקורי ברומא נהרס וכבר 100 שנה אינו קיים. את המניין הירושלמי שלנו התחלנו לפני עשר שנים באולם של בית הספר 'אוולינה דה רוטשילד'. בתקופת הקורונה לא יכולנו להמשיך שם, ולאחר חיפושים חידשנו את הפעילות במכון ירושלים."
הקהילה האיטלקית הפכה למוקד משיכה מרכזי לעולים ולמבקרים: "בשבת רגילה מתפללים אצלנו כ-100 איש ובחגים כ-200. השבת, למשל, הגיעו אלינו 50 ילדים מרומא וממילאנו. זה הפך להיות תחנה חשובה מאוד לאנשים ולרבנים שמגיעים מאיטליה. יש לנו הרבה מסורות לגבי הצעירים, ילדים קוראים אצלנו הפטרה באופן תדיר כבר מגיל כיתה א'."
על ייחודו של הנוסח והסליחות הוא מוסיף: "בנוסח של ליל שבת אנחנו משתמשים בטקסט המופיע בתוספתא, ממנהגי אנשי ירושלים בימי הביניים ובתקופת בית שני, דבר ששרד רק אצלנו. הניגונים ייחודיים אך ורק לנו. לגבי הסליחות, התפילות מתחילות מראש חודש אלול, אך אירוע סליחות גדול ומרכזי נערך אצלנו בערב ראש השנה ובערב יום כיפור."
חצות בנחלאות: בית הכנסת "אוהבי ציון"
בצידה השני של העיר, בשכונת נחלאות (נחלת ציון), ניצב בית הכנסת "אוהבי ציון", החוגג השנה 120 שנה להיווסדו (נוסד ב-1906, תרס"ו). בית הכנסת הוקם על ידי אגודת עולי פרס במטרה לשמש מרכז קהילתי ודאגה לרווחת העדה, ובין מתפלליו הוותיקים נמנית גם משפחת בנאי המפורסמת. לאחר עשרות שנים מפוארות, המקום הלך ודעך במהלך המאה ה-20, עד שלפני כ-14 שנה החל בו שינוי.
תומר הכהן, גבאי בית כנסת אוהבי ציון, נין לאחד ממייסדי בית הכנסת, משחזר את תחילת הדרך: "סבא שלי היה הגבאי בזמנו, והיום הוא סיעודי. לפני כ-14 שנה רצינו להתחיל לומר סליחות לפנות בוקר. התחלנו לקושש אנשים והיינו בסך הכול ארבעה. לאט לאט אנשים התחילו להגיע, עד שבסוף החודש הגיעו המון מתפללים, ומשנה לשנה זה רק גדל."
היום, בית הכנסת הפך למוקד תוסס המושך אליו מאות מתפללים מדי ערב: "במהלך חודש אלול אנחנו מציעים חוויה עוצמתית מאוד. בשעה 00:30 בלילה אנשים מתאספים, ויש ג'אם ספונטני של כלי נגינה והופעות מוזיקליות לפני הסליחות. לאחר מכן עוברים לאמירת הסליחות עצמן עם שופרות וכלי נגינה. הציבור שותף מלא, מחלקים את קטעי התפילה לקהל וכולם מרגישים חלק, אין חזן אחד שמוביל. אנחנו דואגים גם לפינת קפה, תה ועוגיות לכל המבקרים."
"מגיעים אלינו מאות מתפללים מדי ערב, ספרדים, אשכנזים, מזרחים, דתיים, חילונים וחרדים. הדור הצעיר חוזר לשורשים, הוא לוקח את המסורת ועושה אותה רלוונטית, נגישה וחיה. יש אנשים שמגיעים במיוחד מרחוק, אפילו נסיעה של שעתיים, פעם בחודש, רק כדי לחוות את האווירה הזו."
מי שמחבר בין אנשים עולמות העסקים וההייטק לרוח הירושלמית הוא הרב איתיאל גולדויכט, תושב שכונת נחלת אחים הסמוכה לנחלאות. מדי חודש אלול הרב גולדויכט מוביל לירושלים קבוצות של צעירים, הייטקיסטים, מנכ"לי בנקים ובכירים במשק, לחוויה יהודית עוצמתית בלילות העיר.
"כשמגיעים בסוף יום עמוס במרכז הארץ היישר לסמטאות הירושלמיות בלילה, משהו בלב נפתח בבת אחת", מספר הרב גולדויכט. "רואים שם את אנשים 'חילונים' שרים יחד, עוצרים את מרוץ החיים ומתחברים מחדש לזהות ולשורשים שלהם. זו לא רק תפילה, זו התחברות פנימית עמוקה של כל אדם לעצמו. אפשר לראות גם שמי שמגיע פעם אחת, פשוט חוזר לכאן בכל שנה מחדש".
בין אשכנז למזרח ברובע היהודי
בלב הרובע היהודי שוכן קומפלקס "ארבעת בתי הכנסת הספרדיים", נקודת ציון היסטורית ולאומית. המקום, שפונה ב-1948 וחלק ממתפלליו גורשו או נלקחו בשבי, עבר שיקום ושיחזור מקיף לאחר שחרור ירושלים ב-67', וחזר לפעול בשנת 1973.
אביתר אילן, גבאי בית כנסת אליהו הנביא, שמנהל את בית הכנסת כבר 50 שנה, מסביר את החלוקה וההיסטוריה של המקום: "קומפלקס ארבעת בתי הכנסת כולל בין היתר את בית הכנסת 'יוחנן בן זכאי' (האיסטנבולי) ואת בית הכנסת 'אליהו הנביא'. 'יוחנן בן זכאי' הוא בית כנסת בנוסח עדות המזרח, שפעיל בכל בוקר ובכל יום בחודש אלול מתקיימות בו סליחות. לעומתו, בית הכנסת 'אליהו הנביא' הוקצה לטובת הקהילה האשכנזית, שם התרכזה כל האוכלוסייה האשכנזית שלא התפללה בנוסח עדות המזרח, והוא היה מהראשונים לחזור לפעול בעיר העתיקה."
בית הכנסת "אליהו הנביא" פעיל כיום בלילות שבת, בשבת בבוקר ובחגים, ומכנס כ-50 מתפללים קבועים בשבת. אמירת הסליחות בו מתחילה כמנהג אשכנז, במוצאי השבת שלפני ראש השנה.
אביתר מספר בגעגוע על המסורת המוזיקלית של בית הכנסת: "משך 30 שנה, עד לפני כעשר שנים, היה לנו בעל תפילה מפורסם מאוד בעולם החזנות, יעקב ואלס מחסידות מודז'יץ, שהיה אמן של לחנים חסידיים. עד היום אנחנו ממשיכים את הנוסח שלו. הבן שלו מגיע בכל שנה מיוחד מרעננה לתפילות ראש השנה כדי לשמור על המסורת כבעל תפילה, והמתפללים נהנים מזה מאוד."
ראש העיר ירושלים, משה ליאון מוסיף: "ירושלים היא בירת הסליחות של העם היהודי, והכוח שלה טמון במגוון העצום שיש לה להציע. מנוסחים מסורתיים השומרים על שורשים מארצות שונות, דרך מנייני צעירים שמחברים את כל חלקי החברה, ועד למניינים הוותיקים בעיר העתיקה, כל אחד ואחת מוצאים בירושלים את התפילה שנוגעת בהם.
עיריית ירושלים נערכה כדי ללוות את מאות אלפי המתפללים שיגיעו לכותל המערבי. אני מזמין את כל עם ישראל להגיע לירושלים בחודשי אלול ותשרי ולחוות את המסורת המיוחדת הז, וליהנות מכל הטוב שיש לבירת ישראל להציע."
עיריית ירושלים שותפה פעילה בקידום האירועים השונים ומרכזת את לוח הזמנים המלא של כלל אירועי הסליחות, הסיורים, ההופעות וכו', באתר ייעודי לטובת המעוניינים:
https://www.jerusalem.muni.il/he/experience/events/selihot/