הרמטכ"ל אייל זמיר פנה היום (ב') במכתב לראש הממשלה נתניהו, לשר הביטחון כ"ץ וליו"ר ועדת החוץ והביטחון ביסמוט, ובו הביע התנגדות להצעת החוק שמבקשת להקפיא הליכי אכיפה נגד תלמידי ישיבות. המכתב נשלח לאחר שהוועדה אישרה את ההצעה לקראת העברתה להצבעות בקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת.
לפי ההצעה, תלמידי ישיבות יקבלו הגנה זמנית מפני הליכי מעצר, חקירה ואכיפה למשך תקופה של כמה חודשים, שצפויה להתארך בשל מערכת הבחירות המתקרבת. זמיר טען כי המהלך מגיע בתקופה שבה צה"ל מתמודד עם מחסור בכוח אדם, המשפיע לדבריו על היכולת לבצע את המשימות המוטלות עליו.
"תמריץ לאי התייצבות לשירות צבאי"
במכתבו הזהיר הרמטכ"ל כי ההסדר המוצע לא צפוי להגדיל את מצבת המשרתים בזמן הקרוב, ואף עלול להביא לתוצאה הפוכה: "היא מעניקה תמריץ לאי התייצבות לשירות צבאי, שכן בצידה יהיה פטור מהעמדה לדין ומהליכים פליליים", כתב. לדבריו, "ההצעה לא עולה בקנה אחד עם צרכי צה"ל וזאת באופן מובהק וחד משמעי".
זמיר התייחס גם להצעה להקים ועדה של שלושה קצינים בכירים שתבחן ותאשר מעמד של "בן ישיבה" לצורך החוק. הוא התנגד למנגנון וטען כי הדבר יפגע באמון הציבור ובמערכת הצבאית. "לא ייתכן שהמערכת הצבאית בראשותי, אשר תובעת ממשרתיה הקרבה חסרת תקדים, תהיה חתומה בו-זמנית על מתן פטורים המוניים מהעמדה לדין", ציין. "מהלך כזה ייצור שבר עמוק מול מערך המשרתים, הנושאים בנטל הלחימה מזה כשנתיים וחצי, ויגדיל את אי השוויון".
עוד טען הרמטכ"ל כי לצה"ל אין יתרון מקצועי או כלים מתאימים לביצוע הבחינות שנדרשות במסגרת החוק, וכי מדובר בבדיקה טכנית המבוססת על תצהירים ואימותם. לדבריו, העברת האחריות לצבא תיצור עומס ארגוני משמעותי ותסיט משאבים ניהוליים מהפעילות המבצעית בתקופת לחימה. בסיום מכתבו ביקש להסיר ללא דיחוי את מנגנון הוועדה מהצעת החוק.