מליאת הכנסת אישרה היום (ד') חסינות לח"כ טלי גוטליב מפני כתב אישום ברוב של 61 מול 48 מתנגדים. איש השב"כ אותו סיכנה עם חשיפת שמו עתר לבג"ץ נגד ההחלטה. החסינות ניתנה למרות היעדרות ראש הממשלה נתניהו וההתנגדות של ח"כ יולי אדלשטיין מהליכוד. לדבריו, בסרטון שפרסם ברשת X, "אם חברי הכנסת הערבים היו חושפים שמות של סוכני מוסד ואנשי שב"כ? גם אז היינו שותקים?", אמר.
אמש, בית המשפט המחוזי בלוד קיבל באופן חלקי את בקשתה של חברת הכנסת טלי גוטליב בתביעת לשון הרע שהגישה נגדה הפעילה הפוליטית שקמה ברסלר. בהחלטתו קבע השופט רמי חיימוביץ כי מרבית הפרסומים שבמוקד התביעה חוסים תחת חסינותה הפרלמנטרית של גוטליב, אולם בכל הנוגע לחשיפת שמו של בן זוגה של ברסלר, איש שב"כ, לא נקבע בשלב זה כי עומדת לה חסינות.
"במקרה הנוכחי קיים מקבץ נסיבות ייחודי"
בהחלטתו כתב השופט חיימוביץ "כי לחברי הכנסת קיימת חסינות רחבה שנועדה להבטיח הליך דמוקרטי תקין, וכי יש להיזהר מהגבלת חופש הדיבור והביטוי של חברי כנסת, מחשש לאפקט מצנן שיקשה על מילוי תפקידם, ומשום שאין זה רצוי שחברי כנסת יידרשו להתגונן בבית המשפט. עם זאת, בהתאם לחוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, התשי"א-1951, ולפסיקת בית המשפט העליון, החסינות אינה מוחלטת".
בהמשך ההחלטה ציין השופט: "על רקע זה התקבלה בקשת ח"כ גוטליב באופן חלקי, והתביעה נגדה נדחתה בכל הנוגע לפרסומים שעניינם הבעת דעה או ביקורת על התובעת ופעולותיה. נקבע כי התובעת היא 'איש ציבור'; כי הנתבעת, כחברת כנסת, רשאית להעביר עליה ביקורת, ולהשמיע דעה לגביה ולגבי פעולותיה; וכי עיסוקה של הנתבעת בסיבות שהובילו למתקפת החמאס בשבעה באוקטובר 2023, והצורך לחקור זאת, הוא בליבת תפקידה. פרסומים מסוג זה זוכים לחסינות רחבה, גם אם נאמרו בשפה בוטה, שכן בית המשפט בוחן חוק ופסיקה, ואינו שופט את סגנונם של חברי הכנסת".
עם זאת, בית המשפט הבהיר כי ביחס לחלק מהפרסומים העובדתיים נדרש בירור נוסף. בהחלטה נכתב: "עם זאת, נמצא כי במקרה הנוכחי קיים מקבץ נסיבות ייחודי המחייב דחיית הבקשה לסילוק על הסף בכל הנוגע לחלק מן הפרסומים העובדתיים. זאת בהתחשב בפסיקת בית המשפט העליון כי חשיפה מכוונת של זהותו של איש שירותי הביטחון אינה זוכה לחסינות; ובכך שהפרסום לא נעשה בהקשר ביטחוני ניטרלי, אלא בשל קשריו לתובעת ויחד עם פרסומים ואמירות הקשורים להשפעת התובעת על המלחמה ופגישתה עם ראש המוסד. בנסיבות אלו לא ניתן לקבוע כטענת סף כי חלה על פרסומים אלה חסינות, ונדרש בירור נוסף".