סגן נשיא בית המשפט העליון, השופט נעם סולברג, הותיר מסר מהדהד ללוחמות בפסק דינו בעניין פתיחת הפיילוט לשילוב נשים בשריון המתמרן. בסיום פסק הדין כתב סולברג: "אין אלא להביע תודה והערכה עמוקה לכל אותן צעירות וצעירים, המבקשות ומבקשים לשאת בנטל, להתייצב ל'עזרת ישראל מיד צר שבא עליהם' [כלשון הרמב"ם], ולעשות את מירב המאמצים כדי לתרום באופן מיטבי לביטחון המדינה, תוך השקעת מאמצים אדירים וסיכון חיים של ממש. כל זאת, מתוך תחושה עמוקה של אחריות חברתית וערבות הדדית. תבוא עליהן ועליהם הברכה".
מוקדם יותר בג"ץ קבע פה אחד: צה"ל יחויב לפתוח פיילוט לשילוב נשים בשריון המתמרן בחודש נובמבר 2026. ההחלטה מגיעה לאחר שהפיילוט שתוכנן תחילה לסוף שנת 2024 נדחה לסוף 2025 ולאחר מכן פעם נוספת לסוף שנת 2026. שופטות בג"ץ דפנה ברק ארז ורות רונן קבעו פה אחד: "לא ניתן עוד להסתפק בהצהרות מעורפלות מסוג זה. מדובר בדחייה שאין לה שיעור".
בג"ץ: צה"ל צריך להוכיח כי לא ניתן לשלב נשים, בתפקידים שאינן מאפשר את שילובן
בנוסף קבע בג"ץ: "מוטלת על צה"ל חובה חוקית לקיים, ככל הניתן, שוויון הזדמנויות בין המינים בשיבוץ לתפקידי לחימה". בין הנימוקים כתבו בבג"ץ: מהוראותיהם הברורות של סעיף 16א לחוק שירות ביטחון, התשמ"ו-1986 וסעיף 6ד לחוק שיווי זכויות האישה, התשי"א-1951, כמו גם מתכליתם המפורשת, עולה באופן שאינו משתמע לשני פנים כי המחוקק ביקש לקבוע, כנקודת מוצא, שוויון בין גברים לנשים בכל הנוגע לשירות בצה"ל, כך שנשים תוכלנה לשרת בכל תפקיד, כולל תפקידי לחימה" זאת, לצד חריג המאפשר למנוע מנשים לשרת בתפקידים מסוימים, מקום שבו הדבר מתחייב 'ממהותו ומאופיו של התפקיד'.
בבג"ץ הדגישו: "הנטל להראות כי מתחייב 'ממהותו ומאופיו של תפקיד' מסוים כי נשים לא תוכלנה לשרת בו, מוטל על רשויות הצבא". לסיום חתמו: "צה"ל עודנו מחויב להמשיך לפעול לטובת מימוש הוראות החוק ועמידה בחובות המוטלות עליו בהיבט זה; זאת, גם בהתאם לעמדת הצבא, אשר עמד על מחויבותו להגשמת השוויון בשירות בין גברים לנשים".