בג"ץ, בהרכב מורחב, הפך את פסק הדין שעסק בהליך מינוי נציב שירות המדינה וקבע כי אין חובה לקיים הליך תחרותי לצורך המינוי, אלא באמצעות ועדת מינויים - כפי שהיה נהוג במהלך עשרות השנים האחרונות. בכך אימץ בית המשפט את עמדת הממשלה, שיוצגה בידי עורך הדין הפרטי דוד פטר, ודחה את עמדת היועצת המשפטית לממשלה. השופטים סולברג, מינץ ווילנר קיבלו את עמדת הממשלה, מול השופטים עמית וברק ארז שהתנגדו.
סולברג, מינץ ווילנר מול עמית, ברק ארז ובהרב-מיארה
השופט סולברג השמיע ביקורת רמוזה על היועמ"שית ויצחק עמית שתמכו בשינוי השיטה הנהוגה במינוי נציב שירות המדינה והתנגדו לעמדת הממשלה: "האופן שבו הגיע ההליך אל סיומו, ממחיש את הצורך לנהוג זהירות בכל הנוגע להנעתם של שינויים חדים. טוב יהיה אפוא, במבט צופה פני עתיד, אם 'תמונת סיום' זו, על הדרך הארוכה שנדרשה עד אליה, תישקל על-ידי כלל העוסקים במלאכה, טרם שינסו לשנות מן הנהוג והמושרש במחוזותינו. שינויים, גם דרמטיים, עשויים להיות נדרשים ומבורכים; אך התנהלות במתינות ובזהירות - חשובה ביותר אף היא".
בנוסף לסולברג, מינץ השמיע גם הוא ביקורת: "קשה בעיני עד מאוד לטעון כי לא הוצגה תשתית משפטית המסבירה מדוע לקדם הליך מינוי באמצעות ועדת מינויים ולא באמצעות ועדת איתור. מהי תשתית משפטית מספקת יותר מאשר פסק דין של בית משפט זה - שאין חולק כי עמד לנגד עיניה של הממשלה בקבלת החלטותיה - המורה באופן מפורש ושאינו משתמע לשני פנים כי "אין כל חובה משפטית למנות את נציב שירות המדינה דווקא באמצעות ועדת איתור" וכי "לא ניתן לומר כי מינוי בדרך של ועדת מינויים חורג ממתחם הסבירות"?".
התנועה לאיכות השלטון, שהגישה את העתירה, מסרה בתגובה כי היא "רואה בפסיקה המדוברת נסיגה משמעותית מעקרונות המנהל התקין. אנו עדים הערב לפגיעה חמורה ביותר באתוס השירות הציבורי של מדינת ישראל, ובצעד נוסף להפיכתו לשירות פוליטי נגוע בנפוטיזם. ההחלטה להפוך את הפסיקה הקודמת ולאפשר מינוי נציב שירות המדינה ללא הליך תחרותי פותחת פתח למינויים פוליטיים במשרה הקריטית ביותר לשמירה על האופי הממלכתי והמקצועי של השירות הציבורי. מדובר בפגיעה בעקרון שלפיו תפקידים בכירים בשירות המדינה צריכים להיות מאוישים על ידי אנשי מקצוע מובילים, ולא במינויים פוליטיים".