כמיליון בני אדם חיים כיום בישראל מתחת לקו העוני, מתוכם כ־880 אלף ילדים - כך עולה הבוקר (ו') מדוח העוני של הביטוח הלאומי. מדובר בכ־20% מכלל האוכלוסייה ו־28.0% מהילדים בישראל. בהשוואה בינלאומית, מצבה של ישראל חמור במיוחד בכל הנוגע לעוני ילדים, והיא מדורגת ראשונה מבין מדינות ה־OECD בהיקפי העוני בקרב ילדים, ושנייה רק לקוסטה ריקה.
הבדל משמעותי בין המרכז לפריפריה
אחד הנתונים הבולטים בדוח נוגע לפיזור העוני ברחבי הארץ. בעוד שבתל אביב ובאזור המרכז שיעורי העוני נמוכים משמעותית ועומדים על כ־14-15%, הרי שבדרום ובצפון הם מזנקים ל־21-22%. במחוז ירושלים המצב חמור במיוחד, עם שיעור עוני של 36.5%. העיר הענייה ביותר בישראל היא מודיעין עילית, שם כמעט מחצית מהתושבים, קרוב ל־50%, חיים מתחת לקו העוני.
דוח העוני בישראל צילום: ג'מיני
הדוח מצביע בבירור על השפעת ההרכב הדמוגרפי על שיעורי העוני. בקרב האוכלוסייה היהודית הלא חרדית, רק 11% מהנפשות חיות בעוני. לעומת זאת, באוכלוסיות החרדית והערבית שיעורי העוני מזנקים לכ־38%, ובקרב הילדים במגזרים הללו הנתון כבר מתקרב ל־50%. הנתונים מתייחסים לשנת 2024, השנה שלאחר המלחמה, ומצביעים על השפעות רחבות היקף - כלכליות, פיזיות, נפשיות וחברתיות. בהשוואה לשנת 2023, שיעורי העוני לא עלו ואף הצטמצמו במידה מתונה. עם זאת, הדוח כולל גם אומדן ראשוני לשנת 2025, שלפיו נרשמה עלייה קלה הן בהיקפי העוני והן בחומרתו, נתונים שיתעדכנו באופן סופי רק בשנה הבאה.
קריאת השכמה למקבלי ההחלטות
מחברי הדוח מדגישים כי מדובר בקריאת השכמה למקבלי ההחלטות ולחברה הישראלית כולה, וכי נדרשת תגובה לאומית ומוניציפלית מיידית ומתמשכת. לדבריהם, ההוצאה החברתית בתחומי החינוך, הבריאות, הרווחה והדיור היא כלי מרכזי בצמצום פערים ועוני. אמנם לאחר המלחמה חלה עלייה בהוצאה החברתית, בעיקר בשל מענקים ותגמולים לאוכלוסיות שנפגעו מ־7 באוקטובר ולאורך הלחימה, אך שיעור ההוצאה החברתית בישראל עדיין נמוך ביחס למדינות המפותחות. על פי נתוני מרכז טאוב, אם מנכים את הגידול בקצבאות ובהוצאות, מגלים כי ההוצאה החברתית לנפש כלל לא גדלה בשנה האחרונה.
שיעורי העוני בישראל מחושבים על בסיס הכנסות מעבודה וכן מתגמולים וקצבאות, בחלוקה לנפש, ומדובר במדד יחסי התלוי ברמת החיים הכללית. בהתאם לכך, קו העוני משתנה משנה לשנה. בשנת 2024 עלתה ההכנסה הממוצעת לנפש, בין היתר בשל עלייה בתעסוקה והתערבות ממשלתית, ובהתאם עלה גם קו העוני והגיע ל־3,547 שקלים לנפש, לעומת 3,342 שקלים בשנת 2023. כל מי שהכנסתו נמוכה מסכום זה, או משפחות שבהן ההכנסה לנפש נמוכה יותר, מוגדרים כחיים מתחת לקו העוני.
לצד המדד הרשמי, קיימות גם שיטות מדידה אחרות. ארגון לתת מפרסם מדי שנה דוח אלטרנטיבי המתייחס ליוקר המחיה ולהוצאה הנדרשת למחיה בסיסית, ולפיו קו העוני גבוה בהרבה ועומד על הכנסה של 5,589 שקלים לנפש - פער שממחיש עד כמה המציאות הכלכלית של משפחות רבות בישראל קשה אף יותר מהנתונים הרשמיים.