ממלאת מקום מנכ"ל משרד ראש הממשלה, דרורית שטיינמץ, נחקרה לאחרונה בחשד למרמה והפרת אמונים במסגרת פרשת מאי גולן. בתום החקירה שוחררה שטיינמץ ללא תנאים מגבילים. שטיינמץ, הנחשבת למקורבת לבני הזוג נתניהו, מצטרפת בכך לשורה של בכירים בלשכת ראש הממשלה ובסביבתו שעלו נגדם בשנים האחרונות חשדות לפלילים.
החשד - חצי שנה לאחר הארכת המינוי
החקירה מגיעה כחצי שנה בלבד לאחר ששטיינמץ זכתה להארכת כהונתה כממלאת מקום מנכ"לית משרד ראש הממשלה. הארכת הכהונה בוצעה על ידי ממלא מקום נציב שירות המדינה, פרופ' דניאל הרשקוביץ, זמן קצר לאחר שחזר בעצמו לתפקידו הזמני. מדובר היה בהחלטה הראשונה שקיבל הרשקוביץ עם מינויו מחדש, לאחר ששטיינמץ סיימה שלושה חודשי כהונה - התקופה המקסימלית המותרת בחוק למילוי מקום ללא הארכה.
דרורית שטיינמץ צילום: Yonatan Sindel,Flash90
המינוי המחודש התאפשר רק לאחר פתרון זמני שנמצא בלשכת ראש הממשלה, כאשר נתניהו מינה את הרשקוביץ לממלא מקום נציב שירות המדינה לתקופה של שלושה חודשים. זאת, לאחר שמועמד אחר לתפקיד, יהודה כהן, נאלץ לפרוש מהמינוי בעקבות הסתבכות בחקירה, מה שיצר פלונטר משמעותי בלשכה.
מינוי של שטיינמץ במקביל למינוי של זיני
היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, אישרה את המהלך, אף שעל פי החוק לא ניתן למנות ממלא מקום נציב לתקופה העולה על שלושה חודשים בכל פעם. עם זאת, כבר אז עלתה ההערכה כי הממשלה תפעל להאריך את המצב הזמני פעם אחר פעם, במקביל לניסיון לקדם חקיקה שתשיב לראש הממשלה את הסמכות למנות נציב שירות מדינה ללא הליך תחרותי.
באותה עת הובהר כי ללא נציב או ממלא מקום לא ניתן לקדם שורה של מינויים בכירים שמבקשת הממשלה לאשר, בהם גם מינויה של שטיינמץ עצמה וכן מינויו של דוד זיני לתפקיד ראש השב"כ, במקומו של רונן בר. כהונתו של בר אמורה הייתה להסתיים ביוני, אך המינוי החלופי נתקע בשל היעדר נציב שירות מדינה ואילוצים משפטיים נוספים.