השבוע החורפי והגשמים הרבים בהרי המרכז גרמו לשיטפונות משמעותיים בכל נחלי מדבר יהודה. בעוד חוקרים ישראלים מנסים למדוד את ספיקת הנחלים בעת שיטפון, נחלי צפון מדבר יהודה מתגלים כקיצוניים במיוחד בשל התנאים הטופוגרפיים. כעת, המכון הגאולוגי, הלוקח חלק במדידות, מציע פתרון חדשני שיאפשר למדוד את ספיקת המים גם בנחלים בעלי תוואי מורכב במיוחד.
בתוך דקות - הקניונים גועשים ומשנים את פני השטח
במכון הגאולוגי אומרים, כי בשיטפון הנחלים הופכים בתוך דקות לקניונים גועשים, שמשנים את פני השטח ומקשים מאוד על מדידות ישירות. "בפועל, בגלל השיפועים הגדולים והגיאומטריה המורכבת של נחלים אלו שיטות המדידה הקלאסיות פשוט לא עובדות. גם הציוד ההידרולוגי הקלאסי לא שורד שיטפונות קיצוניים, שהם דווקא אלו שמעניינים אותנו במיוחד. לכן נתוני אמת על ספיקות שיטפון הם נדירים במיוחד".
במכון מוסרים, כי: "מחקר חדשני שנערך במכון הגאולוגי לישראל מציע פתרון יצירתי ומדויק לבעיה. במקום להסתמך רק על מדי עומק מים כפי שמקובל - החוקרים שילבו מצלמות טיים־לאפס (שמצלמות תמונות בקיטועי זמן של שתי דקות), רחפנים לצילום ברזולוציה גבוהה, ומודלים הידרולוגים תלת־מימדיים".
שיטפון במדבר יהודה. ארכיון, צילום: Nati Shohat/Flash90
"בהשוואה לנתוני אמת של השירות ההידרולוגי - הייתה התאמה כמעט מושלמת"
"המצלמות תיעדו את השיטפונות בזמן אמת, הרחפנים מיפו את הנחלים לפני ואחרי האירועים, ובאמצעות מודל HEC-RAS נבנה 'אטלס ספיקות' - אוסף הדמיות שמראה איך נראים גבהי המים עבור ספיקות שונות, בדיוק מזווית הצילום של המצלמה. כך ניתן היה להשוות בין מה שקרה בפועל לבין ההדמיות, ולשחזר את ההידרוגרף (עקומה המתארת ספיקת מים מול זמן) של השיטפון", דברי המכון.
במכון הגאולוגי מדגישים כי: "בהשוואה לנתוני אמת של השירות ההידרולוגי הראתה התאמה כמעט מושלמת - גם בתזמון וגם בעוצמת השיטפון. המחקר מדגים כיצד שילוב חכם של צילום, רחפנים ומידול מתקדם יכול לספק נתונים אמינים גם בתנאים שבהם מדידות רגילות נכשלות. זו פריצת דרך חשובה להבנת שיטפונות, לניהול סיכונים ולתכנון של תשתיות באזורי המדבר".