ראש הממשלה בנימין נתניהו הצהיר בריאיון נרחב ל"אקונומיסט", שפורסם שלשום, כי ישראל מתכוונת להפסיק לחלוטין את התלות בסיוע הביטחוני מארצות הברית בתוך עשור. לדבריו, המהלך אינו תיאורטי בלבד אלא "כבר בתהליך". הדברים נאמרו במהלך ריאיון שנערך בביקורו במאר א לאגו לפני כשבועיים.
הפחחת הסיוע - במהלך 10 השנים הקרובות
באותו ריאיון חשף נתניהו לראשונה בפומבי כי אינו מתכוון לבקש חידוש מלא של חבילת הסיוע השנתית בסך 3.8 מיליארד דולר, שאמורה להסתיים בשנת 2028. "אני רוצה להפחית את הסיוע הצבאי בתוך 10 השנים הקרובות", אמר, והשיב בחיוב לשאלה האם היעד הוא אפס תלות.
טראמפ ונתניהו, היום, צילום: עמוס בן גרשום/ לע"מ
נתניהו נימק את המהלך בהתפתחות הכלכלית של ישראל. לדבריו, ישראל הגיעה לבגרות וכי הכלכלה צפויה להגיע להיקף של טריליון דולר בעשור הקרוב. "אנחנו רוצים להיות כמה שיותר עצמאיים", הדגיש, והוסיף כי ימשיך להילחם על נאמנות ותמיכת העם האמריקני, תוך ציון שעצמאות רחבה יותר תסייע גם בהתמודדות עם מלחמת התעמולה נגד ישראל.
הדברים זכו לתגובה חיובית מצד הסנאטור הרפובליקני לינדזי גרהאם, יו"ר תת הוועדה האחראית על סיוע צבאי. גרהאם הודיע כי יפעל לקיצור משמעותי של לוחות הזמנים לסיום הסיוע וכתב ברשת X: "הסיוע שסיפקנו לישראל היה השקעה מצוינת שחיזקה את צה"ל, שיתפה טכנולוגיה והפכה את הצבא שלהם ליעיל יותר - לטובת ארה"ב".
נתניהו - מה עומד מאחורי ההצהרה?
הריאיון ניתן על רקע החשש בירושלים שבמצב הפוליטי הנוכחי בארצות הברית, טראמפ לא יוכל או לא ירצה להעביר הסכם סיוע רחב היקף כפי שעשה ברק אובמה בשנת 2016. אותו הסכם לעשר שנים נכנס לתוקף ב-2018 ואמור להסתיים ב-2028, וגורמים בישראל מעריכים כי חידושו במתכונת דומה אינו מובטח.
לפי ההערכות, נתניהו ביקש להקדים מהלך למגמות המתרחשות באמריקה. מצד אחד עומדים גורמים בשמאל הרדיקלי, בהם ברני סנדרס ואלכסנדריה אוקסיו קורטז, שמתנגדים להמשך הסיוע מטעמים אידיאולוגיים הקשורים לשימוש בנשק אמריקני. מן הצד השני נמצאים אנשי America First במחנה ה-MAGA (Make America Great Again), שמקדמים קו בדלני ודורשים תמורה ברורה לכל השקעה אמריקנית מעבר לים.
הקולות להגבלת הסיוע הולכים וגדלים
גם בתוך המפלגה הרפובליקנית נשמעים קולות ברורים נגד מדיניות של סיוע חוץ רחב. סגן הנשיא ג'יי די ואנס מוביל קו שלפיו ארצות הברית לא צריכה "להציל את העולם", וסיוע צריך להתבצע רק במסגרת פרויקטים משותפים. זהו כיוון שנתניהו מאמץ בפועל, תוך הדגשה שישראל אינה מבקשת נדבות אלא מחפשת שיתופי פעולה, כפי שנעשה בפיתוח מערכות כמו החץ וכיפת ברזל.
לפי התפיסה שמציג נתניהו, הסיוע הביטחוני לא ייעלם בבת אחת אלא יקטן בהדרגה, תוך מעבר למודלים של שיתופי פעולה ארוכי טווח. בישראל מדגישים כי צה"ל עדיין תלוי בדולרים האמריקניים וזקוק לזמן הסתגלות. צמצום חד מדי עלול להטיל נטל כבד על אזרחי המדינה, אך להערכת גורמים מדיניים, האפשרות לקבל תוספת סיוע בעת הנוכחית נמוכה, מה שהוביל לבחירה במהלך יזום ומדוד.