בצה"ל עדכנו את יו"ר ועדת חוץ וביטחון, בועז ביסמוט, כי בתוך כשבועיים צפויה להתקבל פקודת מטכ"ל חדשה שתסדיר באופן רשמי את תנאי שירותם של חיילים חרדים ואת ההתאמות במסגרות הייעודיות. בצבא רואים במהלך צעד משמעותי לביסוס אמון מול הציבור החרדי, נוכח חששות שעלו מצד רבנים באשר ליכולת לשמר את ההסדרים לאורך זמן.
הכנסת התנאים לפקודת מטכ"ל - תנאי בסיס לגיוס חרדים
ברקע הדברים עומדת הקמת חטיבת החשמונאים ומסלולים נוספים שנועדו להרחיב את מעגל המתגייסים מהחברה החרדית. רבנים המעורבים בנושא הביעו דאגה מכך שהתנאים המובטחים עלולים להישחק בעקבות חילופי פיקוד או שינויים מערכתיים.
בועז ביסמוט, צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת
לפני כשלושה שבועות פנה ביסמוט במכתב לראש אגף כוח אדם בצה"ל, אלוף דדו בר כליפא, ודרש להשלים את ניסוח פקודת המטכ"ל. במכתב צוין כי העיכוב בקידום ההסדרה פוגע ביכולת להתקדם בחקיקה. בין הסעיפים שנדרשו היו קיומם של בסיסים ללא נשים, הקמת ועדת רבנים מפקחת ושילוב זמני לימוד תורה במסגרת סדר היום הצבאי.
הרב מש"ס: "אין מניעה שצעירים שאינם לומדים יתנדבו לשירות צבאי"
לפי המתווה שנרקם בתיאום עם רבנים המלווים מתגייסים חרדים, הפקודה תקבע כי המסלולים הייעודיים יפעלו בבסיסים שבהם משרתים גברים בלבד, והפיקוד הישיר יהיה בידי מפקדים דתיים בלבד. עוד נקבע כי זמני לימוד תורה ישולבו בלו"ז, שבשבת תתאפשר לבישת בגדי שבת אזרחיים, וכי ועדת רבנים תפקח על יישום ושמירת התנאים.
הרב משה מאיה, זקן מועצת חכמי התורה של ש"ס, התייחס בעבר לאפשרות גיוס חרדים והבהיר: "אם ייקבע בפקודת מטכ"ל הסדר ברור המבטיח שמירת שבת, קדושה וטהרה - אין מניעה עקרונית שצעירים שאינם לומדים יתנדבו לשירות צבאי".
במקביל, ועדת חוץ וביטחון קיימה דיון בהגדרת הקריטריונים למיהו חרדי לצורך החוק והיעדים. לפי ההצעה שהונחה על ידי ביסמוט, די בשתי שנות לימוד במוסד חינוך חרדי בגיל התיכון. במהלך הדיון הציעה היועצת המשפטית של הוועדה להגדיר חרדי כמי שלמד שלוש שנים מתוך ארבע בגילאי ארבע עשרה עד שמונה עשרה, או שנתיים במהלך לימודיו בכיתות י"א וי"ב.