הספירה לאחור למלחמה החלה: חיזבאללה מתחמש וישראל מתקרבת להחלטה גורלית

בשבועות האחרונים מתרבים בכלי תקשורת ברחבי העולם הדיווחים על היערכות ישראלית למתקפה גדולה נגד מערכי הטרור של חיזבאללה בלבנון. ברקע, מציינים אותם דיווחים, מתקיים דיון מדיני וביטחוני נרחב בישראל על השאלה כיצד לעצור את הארגון, שלמרות הפגיעה הקשה שספג, שב לשקם את כוחו במהירות מפתיעה.

גבול לבנון. ארכיון, צילום: דובר צה"ל

חיזבאללה ממשיך להתעצם

חיזבאללה, תחת הנהגתו של המזכ"ל החדש שייח' נעים קאסם, פעל בנחרצות לבנות מחדש את מערכי הארגון: אגפי הרקטות והטילים הורחבו, מערך הרחפנים והכלים הבלתי־מאוישים הועצם, והוקמו מחדש מפקדות, חמ"לים ותשתיות תת־קרקע. במקביל גדל היקף גיוס הפעילים, ההכשרות והאימונים. בישראל הופתעו מקצב ההתאוששות, במיוחד לנוכח העובדה שבתקופת הפסקת האש נהרגו למעלה מ־350 מפעילי ומפקדי הארגון.

באמצעות מדינות מתווכות העבירה ישראל מסרים חריפים לביירות, שלפיהם סבלנותה נשחקת. אך בהמשך התברר כי החשש של ממשלת לבנון וצבאה מהתפרקות פנימית ומחידוש הלחימה הפנימית במדינה מנע מהם לנקוט צעדים משמעותיים. לפי גורמים מדיניים, רוח השינוי שנראתה לזמן קצר נעלמה, והמערכת הלבנונית שבה למצב של הימנעות מעימות מול חיזבאללה.

ערוץ "אל חדת'" הסעודי דיווח אתמול (ב') כי השליח האמריקני ללבנון, תום ברק, העביר מסר חד לממשלת עיראק שלפיו מעורבות של מיליציות פרו־איראניות בלחימה תוביל לתגובה ישראלית ישירה בשטח עיראק. לפי הדיווח, ברק הזהיר מפני "פעולה קרובה של ישראל בלבנון" וציין כי היא תימשך עד לפירוק חיזבאללה מנשקו. החשש הוא שהמיליציות הפרו־איראניות, שאיימו בעבר להתערב בעימות בדרום לבנון, ינסו לממש את איומיהן ולפתוח חזית שמשמעותה עלולה להיות שינוי דרמטי ביחסים בין ישראל לעיראק.

האמריקאים יבלמו או לא?

בתוך כך, בצה"ל הכינו תכניות לתקיפות אזהרה בעומק ביירות, אולם וושינגטון בלמה יוזמות אלה במשך חודשים. במקביל המשיך הרמטכ"ל אייל זמיר לאשר על בסיס יומי תקיפות של תשתיות טרור ומפעילי חיזבאללה ברחבי לבנון, בעוד המידע המודיעיני על הזרמת אמצעי לחימה והרחבת היכולות נערם על שולחנו. אף שחיזבאללה ספג אבדות כבדות, הארגון המשיך לנהוג כמי שמכוון לעימות רחב ורחוק מלהבליג.

לאחר שהקווים האדומים שקבע צה"ל נפרצו פעם אחר פעם, הוחלט להמליץ על חיסולו של רמטכ"ל חיזבאללה, עלי טבטבאי - מהדמויות הקיצוניות והדומיננטיות בארגון, שניהל ביד חזקה את היערכותו למלחמה. אף שהפעולה הוגדרה הצלחה, תגובות הארגון הראו כי איננו מתכוון להאט את קצב ההתחמשות. לנוכח זאת, ניצבת כעת ישראל בפני הכרעה משמעותית: האם לפתוח במבצע אווירי וקרקעי רחב היקף בלבנון, כולל בתוך ביירות, או להמשיך בפעולות נקודתיות בזמן שהארגון מתחזק כשברקע עולה האפשרות שהאמריקנים יבלמו שוב כל מהלך גדול.