לרגל ציון יום הזיכרון ה-30 ליצחק רבין ז"ל, שנרצח בהיותו ראש ממשלת ישראל, האקדמיה ללשון עברית חשפה תכתובת מעניינת מתוך ארכיון האקדמיה בין רבין לבין נשיא האקדמיה ללשון העברית, פרופ' משה בר־אשר. המכתבים נשלחו בשנת 1994, בעקבות נאום הזכייה שנשא ראש הממשלה בטקס פרס נובל לשלום בשפה האנגלית.
"הבעת כאב אמיתי על כבוד ישראל וכבוד לשונו ותרבותו"
תחילת הלין נשיא האקדמיה דאז פרופ' משה בר־אשר על כך שנאום הזכייה בפרס הנובל של רבין נישא באנגלית. "בדור האחרון נשתרש המנהג להביא את דבר ישראל בעמים בכל מעמד בלשון זרה דוקא. אין ספק שיש שעות שהדבר מתבקש והכרחי. אך לטעמי, לא היה כל הכרח בדבר בשעת הענקת הפרס".
עוד כתב לו בר אשר: "מה היה מפסיד העולם הגדול לו היה עוקב אחרי הנאומים של ראש ממשלת ישראל ושר החוץ שלה בתרגום מעברית. אל יתפרשו דבריי חלילה כתוכחה, אלא כהבעת כאב אמיתי על כבוד ישראל וכבוד לשונו ותרבותו".
"אולי טעיתי? אולי. אקווה לתקן בהזדמנות קרובה"
ראש הממשלה דאז יצחק רבין השיב לו במילות סליחה וגם הסביר: "עניין הנאום בעברית נשקל וגברה הדעה שזו הזדמנות להעביר מסר למאות מיליונים בשפתם. מכל מקום, אין ספק בדבר קדימותה של השפה העברית על פני כל שפה אחרת. ואולי טעיתי? אולי. אקווה לתקן בהזדמנות קרובה, אם תיקרה על דרכי".