הקונגרס הציוני העולמי ה-39 של ההסתדרות הציונית העולמית נפתח אמש (ג') בבנייני האומה בירושלים, ומאגד תחת קורת גג אחת למעלה מ-1,400 משתתפים מ־43 מדינות. הקונגרס הציוני העולמי הינו המוסד העליון מבחינת חקיקה וקבלת ההחלטות של ההסתדרות הציונית העולמית, מעין "בית מחוקקים" יהודי כלל-עולמי, ומהווה את הבמה המרכזית לקביעת מדיניות התנועה, לחיזוק הקשר בין ישראל לתפוצות ולקידום ערכי הציונות במאה ה־21. במהלך ימי הכינוס יתקיימו דיונים אסטרטגיים, מפגשים בין-קהילתיים ואירועים ייחודיים, בהם ישתתפו מנהיגים, אישי ציבור, נציגי ארגונים יהודיים מהעולם ונציגי הדור הצעיר.
לראשונה השנה, מיוצגות בקונגרס שבע פדרציות חדשות: פראגוואי, אקוודור, אוגנדה, סרביה, בלרוס, אזרבייג'ן וקזחסטן ובכך מתרחבת ההשתתפות הציונית לעוד קהילות מרחבי העולם. בתום הקונגרס יצטרפו גם מולדובה ולטביה כחברות חדשות בתנועה.
הקונגרס הציוני העולמי צילום: עומרי סגן
הבחירות לקונגרס הציוני העולמי נערכו השנה בכל רחבי העולם, ובמהלכן הצביעו מספר שיא של כ־265 אלף איש, שהביעו את מחויבותם לעתיד העם היהודי, למדינת ישראל ולחיזוק הקשר הבין-קהילתי בתפוצות.
הערב יתקיים טקס חגיגי במעמד נשיא המדינה יצחק הרצוג, יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית, יעקב חגואל, חברי ההנהלה הציונית לצד אישי ציבור, ראשי התנועות והארגונים הציוניים מהארץ ומהעולם. את הערב תחתום הופעת אורח של יובל רפאל.
הידעת?
הקונגרס הכ"ג, שנערך בשנת 1951, היה הראשון שהתכנס בבירת ישראל לאחר הקמתה. כינוס זה היה רגע מכונן, שבו התנועה הציונית נדרשה להתמודד עם שאלות מהותיות על מקומה במדינה היהודית החדשה. המחלוקות העמוקות בין צירי ישראל לצירי התפוצות נגעו לתפקיד התנועה הציונית בעידן של קיום מדינה יהודית. הצירים התקשו להגיע לנוסח אחיד של מטרות הציונות, ובסופו של דבר התפשרו על ניסוח תפקיד התנועה בלבד. פשרה זו היוותה את הבסיס ל־"תוכנית ירושלים", שאושרה רק בשנת 1968 בקונגרס הכ"ז, ומגדירה עד היום את יסודות התנועה הציונית ואת מטרותיה: אחדות העם היהודי, קיבוץ גלויות על ידי עלייה מכל הארצות, חיזוק מדינת ישראל, שמירה על ייחוד העם היהודי והגנה על זכויות יהודים בכל מקום בעולם.