הסנקציות ייעלמו, התקציבים יחזרו: חוק הגיוס יוצג בגרסה חלומית עבור החרדים

יו"ר ועדת החוץ והביטחון, ח"כ בועז ביסמוט מהליכוד, צפוי להציג ביום שלישי הקרוב את נוסח הצעת חוק הגיוס. הוועדה תדון בהצעה במהלך ישיבתה, אך ייתכן כי היועצת המשפטית של הוועדה תעכב את הצגת הנוסח לציבור. החוק צפוי לעורר מחלוקות פוליטיות ומשפטיות נרחבות, בעיקר סביב מנגנון הפטור לחרדים והאופן שבו יוגדרו היעדים לגיוס.

עיקרי החוק

בסוף השבוע פרסם ביסמוט הודעה רשמית שבה כתב: "אני מודה לגורמי צה"ל על ההשתתפות הפעילה בדיונים ובפגישות שהתקיימו בלשכתי ועל תרומתם המקצועית לגיבוש המסמך. המסמך שנבנה בהתאם לצרכים המבצעיים ולסוגיות המקצועיות והטכניות שהוצגו על ידם כפי שצה"ל ציין בהודעתו, מהווה בסיס למתווה שיאפשר יישום יעיל ואפקטיבי".

הוא הוסיף כי "המסמך הועבר בשלב זה ליועצת המשפטית בלבד, כחלק מהליך גיבוש משפטי מסודר" והבהיר: "כפי שכבר ציינו, טיוטת החוק תגובש בימים הקרובים ותובא לדיון פתוח ושקוף בוועדה, במעמד צה"ל וכלל הגורמים הרלוונטיים. ממשיכים לפעול באחריות לקידום חוק שמחזק את צה"ל, את ביטחון ישראל ואת האחדות הלאומית".

בועז ביסמוט, צילום: Chaim Goldberg,Flash90

ההקלות המתוכננות בחוק הגיוס

הדיון בוועדה יעסוק בנוסח "מרוכך" של החוק, שמעניק הקלות משמעותיות לציבור החרדי. לפי המתווה, החרדים לא יהיו כפופים לסנקציות מיידיות, ויוכלו להסדיר את מעמדם כלומדים בישיבות. הצעת החוק כוללת יעד גיוס שנתי, כך שבכל שנה תיבחן עמידה בכמות גיוס מסוימת, ורק במקרה של אי עמידה ביעדים תישקל הטלת סנקציות אישיות.

החוק צפוי לכלול סעיפים הקובעים את מספר החרדים שיגויסו בכל שנה, בעוד השאר יזכו בפטור אם יצהירו כי הם תלמידי ישיבות. כמו כן, אלו שהוגדרו עריקים יוכלו להסדיר את מעמדם מול צה"ל אם יצהירו על לימודיהם, ובכך להשתחרר מחובת שירות וסנקציות. הדרישה שהעלה בעבר ח"כ יולי אדלשטיין לחייב נוכחות בישיבות באמצעות טביעת אצבע נגרעה מהנוסח, ותקציבי הישיבות שהוקפאו בשל השתמטויות עתידים להיות מוחזרים.

החרדים יחזרו לממשלה?

בהצעה נכתב כי בתוך חמש שנים, מחצית מבני הציבור החרדי בגיל גיוס יחויבו בשירות צבאי. חלק מהמכסה תוכל להתמלא באמצעות שירות אזרחי בגופים ביטחוניים. הסנקציות האישיות ייכנסו לתוקף רק אם לא תושג עמידה ביעדי הגיוס לאורך השנה.

במקביל, בקואליציה מקווים שהצגת החוק תוביל לחזרתה של ש"ס ושל יהדות התורה לממשלה. עם זאת, גם בתוך הציבור החרדי יש חילוקי דעות: האדמו"ר מגור דורש נוסח נטול סנקציות לחלוטין, בעוד הרבנים הליטאיים הרב לנדו והרב הירש תומכים בגישה מתונה יותר וממתינים לנוסח הסופי שיוצג בפני הוועדה.