ממשלו של דונלד טראמפ נוקט בימים אלה קו תקיף יותר מול טהראן, במטרה לאלץ את איראן לשוב למו"מ בנושא הגרעין. על פי דיווח שפורסם בוושינגטון פוסט, הממשל רואה בהחזרת הסנקציות של האו"ם נקודת מפנה אסטרטגית, המאפשרת להדק את הלחץ הכלכלי והמדיני על הרפובליקה האסלאמית. יחד עם זאת, במזרח התיכון גוברות האזהרות מפני הידרדרות למערכה צבאית רחבה בין איראן לישראל ולארה"ב.
מדיניות "אפס העשרה"
בוושינגטון מבהירים כי החלת הסנקציות מחדש, שאליהן הצטרפו גם מדינות אירופה באמצעות מנגנון הסנאפבק, היא מבחינתם מהלך קריטי שנועד לשנות את כללי המשחק. הדרישה המרכזית של טראמפ וצוותו היא שטהראן תיכנס לשיחות חדשות מתוך עמדה מוחלשת, שתאפשר גיבוש הסכם מחמיר בהרבה מהקודם. מנגד, מדינות ערביות באזור מזהירות כי צעד כזה עלול להביא לתגובה חריפה מצידה של איראן ולפתוח חזיתות חדשות.
טילים, אילוסטרציה, צילום: Matyas Rehak,Shutterstock
גורמים בכירים בממשל האמריקני הסבירו כי הגישה מבוססת על תפיסה פשוטה של הפעלת לחץ מקסימלי. לדבריהם, רק מדיניות תקיפה תוכל "ליצור את האווירה והסביבה" הדרושות להסכם חדש. הפעם הדרישות שהוצגו לטהראן חריפות מתמיד: קיום שיחות ישירות ו"משמעותיות" עם וושינגטון, הפסקה מלאה של העשרת אורניום תחת מדיניות "אפס העשרה", הגבלות על פרויקט הטילים של איראן והפסקת המימון לארגוני טרור באזור.
בקרב גורמים אמריקניים ההערכה היא שהנקודות הללו נחשבות רגישות ביותר עבור המשטר בטהראן, שהגדירן בעבר כ"קו אדום" וכ"דיק ברייקר". למרות זאת, בוושינגטון סבורים כי המצב האזורי השתנה לאחר התקיפות האחרונות נגד איראן, ולכן ניתן להציב תנאים מחמירים יותר. הם מעריכים שהקשיים הכלכליים הפנימיים עלולים לדחוף את ההנהגה האיראנית לבחון מחדש את עמדתה.
"איראן לא תיכנע ללחץ"
המנהיג העליון עלי ח'אמנאי הביע עמדה נחרצת נגד חידוש המגעים. בנאום שנשא בשבוע שעבר סגר את הדלת בפני המשך השיחות. ח'אמנאי אמר כי וושינגטון "מנהלת משא ומתן בשעה שהיא עצמה כבר הגדירה את היעד הסופי של השיחות, ואיראן רק נפגעת מהמשך השיחות". בכך הבהיר כי אין בכוונתו לאפשר חזרה לתהליך המדיני בתנאים הנוכחיים.
על רקע המהלך האמריקני, הכלכלה האיראנית חווה טלטלה משמעותית. המטבע המקומי צנח לשפל היסטורי, שיעורי האינפלציה זינקו והלחץ הכלכלי מורגש היטב בקרב הציבור. נשיא איראן מסעוד פזשכיאן ניסה לשדר רוגע בנאומו בעצרת האו"ם ואמר כי "איראן לא תיכנע ללחץ", אך הודה שקיים "קיר עבה וגבוה של חוסר אמון" בין שתי המדינות.
בקרב חלק מבעלות הברית הערביות של וושינגטון הולכת ומתרחבת הדאגה מהשלכות המדיניות הנוקשה. גורם בכיר באחת ממדינות המפרץ התריע כי "האזור לא יכול להרשות לעצמו עוד מלחמה איראנית-ישראלית", והוסיף כי רק מהלכים של דיפלומטיה ודה־אסקלציה יוכלו למנוע הידרדרות חדשה באזור.